ע"פ 723/10

תקציר

המערער, שעבד כמעסה, הורשע באונס קטינה שביקרה בספא בו עבד ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי לצד קנס בסך 25,000 ₪. המערער ערער על גזר הדין, בטענה כי האונס לא היה אלים והיה טעות חד פעמית, וביקש להקל בעונש. בערעור צוינו עברו הנקי של המערער, חיי משפחתו ונכונותו להשתתף בתוכנית טיפולית, וכן הסכמתה הראשונית של המתלוננת לעונש מופחת ולפיצוי גבוה, שנדחתה בהמשך בגישור. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש את חומרת עבירות המין, בעיקר כלפי קטינים, ואת כוונת המחוקק להחמיר בענישה. בית המשפט אישר את גזר דינו של בית משפט קמא, בהתחשב בנזק שנגרם למתלונן ובנסיבות המקרה, וציין כי העונש אינו חריג. כמו כן, בית המשפט קבע כי אין להציג בערעור אמירות שנאמרו במהלך הגישור, שכן הן נועדו להישאר חסויות כדי לעודד תוצאות מוצלחות. המערער חויב להתחיל לרצות את עונשו במועד קצוב, תוך שבית המשפט הביע תקווה לשיקולים מתאימים הנוגעים להשמתו ולנגישותו לטיפול בכלא.