סע"ש 70915-03-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים: **החלטה בנוגע לבקשה להעיד עד בדרך של היוועדות חזותית** **רקע עובדתי:** התובע (אנטולי זיימן) ביקש להעיד עד מטעמו, מר שרמן, בדיון הוכחות באמצעות היוועדות חזותית. טענת התובע הייתה שהעד מתגורר מזה כעשרה חודשים בארצות הברית, קושי להגיע לישראל בשל ניהול עסק יחיד שם, והעד הסכים לכך. הנתבעת התנגדה לבקשה, בטענה שהבקשה אינה מוגשת בתום לב, העד אינו רלוונטי, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר עד, וכי הדבר יפגע בזכויותיה הדיוניות. **המסגרת הנורמטיבית:** ההחלטה מתבססת על תקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר חלה בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129(2) לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב-1991. התקנה קובעת כי בית המשפט רשאי להתיר שמיעת עדות בהיוועדות חזותית במקרים הבאים: 1. הגעת העד לבית המשפט מקשה עליו מאוד, והוא הסכים לכך. 2. עדותו חיונית לשאלות שבמחלוקת. 3. אין מניעה מצד מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה. ההחלטה מזכירה גם את הדרישות הטכניות הקבועות בחקיקת המשנה. **עקרונות משפטיים מנחים:** הפסיקה קבעה כי שיקולים מרכזיים בבחינת בקשה להעיד בהיוועדות חזותית הם: * **תום לב:** הגשת הבקשה בתום לב. * **רלוונטיות:** רלוונטיות העדות לסוגיות שבמחלוקת. * **סיבה טובה:** קיום סיבה טובה לכך שהעד אינו יכול למסור את עדותו בישראל. **מגמת הפסיקה ו"דרך המלך":** ההחלטה מציינת כי קיימת מגמה בפסיקה לאפשר דיונים בהיוועדות חזותית במקרים המתאימים, אך מדגישה כי "דרך המלך" היא חקירת עדים באולם בית הדין, ושמיעת עדות בהיוועדות חזותית מהווה חריג לכלל. **ניתוח ההחלטה לגופו של עניין:** בית הדין דחה את הבקשה בשל מספר כשלים שנמצאו בה: 1. **היעדר תצהיר מטעם העד:** למרות שהדבר נטען במפורש על ידי הנתבעת, התובע לא צרף תצהיר מטעם העד. בית הדין קבע כי משקל תצהיר התובע כשלעצמו מוגבל, שכן הטענות העובדתיות הן של העד. ההחלטה מדגישה את חשיבות הגשת תצהיר תומך, וקובעת כי אי הגשתו עשויה להוות עילה לדחיית הבקשה. ההפניה לפסקי דין (כגון ברע (ארצי) 30057-09-20) מחזקת עמדה זו. 2. **היעדר הסבר להימנעות מתצהיר:** לא ניתן הסבר מדוע לא הוגש תצהיר תומך, במיוחד לאור העובדה שהעד חתם על תצהיר עדות ראשית בישראל. בנוסף, לא הוגשה בקשה לגביית עדות מוקדמת בעת שהותו בארץ. 3. **חוסר פירוט וביסוס עובדתי:** בית הדין קבע כי לא צורפו ראיות התומכות בטענות בדבר הקושי של העד להגיע לישראל. טענות כלליות על ניהול עסק ובחירות בארה"ב אינן מספקות כשלעצמן כדי לבסס "סיבה טובה" או את הטענה שההגעה "תקשה מאוד". 4. **התייחסות לקושי הגעת העד:** ההחלטה מציינת כי לא נטען שהעד אינו צפוי להגיע כלל לישראל, אלא רק שאינו צפוי לשהות בה במועד הדיון. בכך, נפתחה אפיק לטעון לדחיית הדיון למועד בו העד כן ישהה בארץ. 5. **רלוונטיות העדות:** בית הדין קבע כי גם אם עדותו של העד אינה "כלל אינה רלוונטית", היא "אינה חלק מהגרעין המרכזי של העדויות הנדרשות בתיק". קביעה זו נובעת, ככל הנראה, גם מחשיבה על התקופה הרלוונטית לכתב התביעה ומועד סיום עבודתו של העד אצל הנתבעת. 6. **התייחסות למניעות במדינת החוץ ולאמצעים טכנולוגיים:** בית הדין ציין כי ההתייחסות לשאלת המניעה מצד הרשויות בארה"ב ולהיבטים הטכנולוגיים הייתה כללית ולא מפורטת, ולא כללה ציון המדינה בה מתגורר העד. **חידושים ונקודות משפטיות בולטות:** * **דגש על תצהיר תומך:** ההחלטה ממחישה את החשיבות שבית הדין מייחס להגשת תצהיר תומך לבקשות מסוג זה, וקובעת כי אי הגשתו יכולה להוות עילה עצמאית לדחייה. * **קריטריונים ל"סיבה טובה":** ההחלטה מפרטת את הסטנדרט הנדרש לביסוס "סיבה טובה" או קושי משמעותי בהגעה לישראל, ומדגישה כי טענות כלליות אינן מספיקות. * **"דרך המלך" מול החריג:** ההחלטה מזכירה את העקרון כי עדות פיזית היא הדרך המועדפת, ושמיעת עדות מרחוק היא חריג שיש לבססו כראוי. * **רלוונטיות עדות:** ההחלטה מבהירה כי גם אם עדות נחשבת לרלוונטית, מידת הרלוונטיות משפיעה על ההחלטה, במיוחד כאשר היא אינה בגרעין המרכזי של התיק. * **אפשרויות חלופיות:** בית הדין הציע אפשרות לדחיית הדיון כפתרון חלופי, במקום לאפשר עדות בהיוועדות חזותית, כאשר יש סיכוי שהעד ישהה בארץ בעתיד הקרוב. **השלכה אפשרית:** ההחלטה מחזקת את הסטנדרטים הנדרשים להגשת בקשות להעדת עדים בהיוועדות חזותית, ומדגישה את הצורך בביסוס עובדתי ותצהירי מוצק. היא עשויה להשפיע על אופן הגשת בקשות דומות בעתיד, ולחייב עורכי דין להקפיד על כל הנדרש לצורך הגשתן. **הערה לגבי השלב המשפטי:** ההחלטה היא החלטה דיונית בנוגע לבקשה להעדת עד, ואינה מכריעה לגופו של עניין בתיק העיקרי.