ת"א 46616-01-24

תקציר

השופטת ביטלה את צו הסעד הזמני שביקש המבקש, שביקש לבטל הסכם עסקת מקרקעין שנחתם עם המשיבים. המבקשת טענה כי יש לבטל את ההסכם מחמת כפייה או עושק כהגדרתם בסעיפים 17 ו-18 לחוק החוזים (חלק כללי). עם זאת, השופט קבע כי המבקשת לא הציגה ראיות לכאורה התומכות בעילת תביעתה, כנדרש לצורך אישור סעד זמני. לגופו של עניין, השופט מצא כי המבקשת לא הוכיחה כי תנאי ההסכם היו גרועים באופן בלתי סביר מהנורמה, או כי חוותה מצוקה כתוצאה מאיומים הקשורים לעסקה הספציפית הנדונה. זאת ועוד, הדגישה השופטת כי המשיבים אינם אחראים לאיומים מסוג זה, וכי המבקשת לא הוכיחה כל קשר סיבתי בין האיומים הנטענים לבין החלטתה להתקשר בהסכם. באשר למאזן הנוחות, השופט הגיע למסקנה כי הוא אינו לטובת המבקש, מה גם ששני הצדדים עלולים לתבוע פיצויים כספיים אם העסקה תושלם או תבוטל. לפיכך, בקשתה של המבקשת לסעד זמני נדחתה, והיא חויבה בהוצאות המשיבים בסך של 15,000 ₪.