תא"ק 33506-09-14

תקציר

התובע תבע שני נתבעים, וביקש לקבל בחזרה את סכום ההלוואה שניתנה לנתבע הראשון, המובטחת בפוליסת הביטוח של הנתבע הראשון. הנתבע הראשון הכחיש כי נטל הלוואה או חתם על הסכם הלוואה. הנתבע השני, סוכן ביטוח, מסר לכאורה לחברת הביטוח כי הנתבע הראשון חתם בנוכחותו על טפסי בקשת ההלוואה. השופט פסק לטובת התובע, וקבע כי הנתבע הראשון אכן נטל הלוואה וחתם על הסכם ההלוואה. התובע עמד בנטל ההוכחה בדבר אמיתות חתימתו של הנתבע הראשון, בעוד עדותו של הנתבע הראשון הייתה חסרת אמינות ולא הייתה עקבית. עוד קבעה השופטת כי לסוכן הביטוח, כשלוחה של חברת הביטוח, חלה חובת זהירות כלפי התובע והוא הפר חובה זו בכך שלא חתם על טפסי ההלוואה בנוכחות הנתבע הראשון. הדבר יצר עמימות לגבי אמיתות החתימה, אותה ניצל הנתבע הראשון כדי להכחיש את החתימה. התנהלותו של סוכן הביטוח לא עמדה בסטנדרט הנדרש מסוכן ביטוח סביר. כתוצאה מכך, חויבו שני הנתבעים לשלם לתובע סך של 179,260.47 ₪, צמוד למדד המחירים לצרכן בריבית שנתית של 15% מיום הגשת התביעה. כמו כן חויבו לשלם לתובע במשותף את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין בסך 40,000 ש"ח בתוספת מע"מ, בהפרשי הצמדה וריבית סטטוטורית מיום מתן פסק הדין.