ת"צ 22599-09-13

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד עירייה להשבת יתרות אשראי שנצברו מתשלומי יתר של תושבים עבור שירותים עירוניים. בית המשפט פסק לטובת התובעים והורה לעירייה להשיב את הכספים או לנכות אותם מיתרות החוב הקיימות. פסק הדין דן במסגרת הנורמטיבית של תביעות ייצוגיות בישראל, ומתייחס באופן ספציפי לקביעת שכר טרחה לתובעים מייצגים ולבאי כוחם. על פי החוק, על בית המשפט לשקול את הטרחה והסיכון שנטל על עצמו התובע המייצג, את טובת ההנאה שהובאה לחברי הקבוצה ואת חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית. פסק הדין מפרש שיקולים אלה גם בהקשר של מקרה זה, תוך הכרה ביוזמת התובע ובתועלת המוגברת שהובאה לקבוצה, תוך זיכוי העירייה על הפסקת הגבייה טרם בירור התביעה. כמו כן, הוא מדגיש את שיקולי ההכוונה הציבורית ואת ההשפעה על הקופה הציבורית. בית המשפט מחליט על גישה מאוזנת, ופוסק שכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪, שכר לתובע מייצג בסך 20,000 ₪ והוצאות חוות דעת מומחה בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, כולם על העירייה. החלטה זו נועדה לתמרץ הגשת תובענות ייצוגיות ראויות לשבח תוך הגנה על כספי ציבור.