תא"מ 43059-06-12

תקציר

השאלה המרכזית במקרה זה היא האם הנתבע, שלא היה מעורב ישירות בתאונה, אחראי לנזקים שנגרמו לאופנוע של התובע. התובע טוען כי הנתבע הוא הבעלים של הרכב המעורב בתאונה ולכן אחראי לנזקים. עם זאת, השופט מגיע למסקנה כי יש לדחות את התביעה נגד הנתבע. השופט מנמק כי לא ניתן להטיל על הנתבע אחריות שילוחית לנזקים שנגרמו על ידי אדם אחר שנהג ברכב בעת התאונה. אחריות שילוחית, כמפורט בסעיף 27ב לפקודת התעבורה, חלה רק כאשר זהות הנהג אינה ידועה. במקרה זה, זהות הנהג ידועה, והתובע לא הוכיח כי לנתבע קשר נורמטיבי ישיר או עקיף לנהג. יתרה מכך, השופטת מציינת כי הנתבעת אינה חברת השכרה, ולכן, בניגוד לחברות השכרה, לא ניתן להטיל על הנתבעת אחריות לוודא כי הרכב מבוטח מפני נזקי צד ג'. השופט מדגיש כי אחריות נזיקית עקיפה היא חריג בדיני הנזיקין וכי הכלל הוא שאדם אחראי רק לנזיקין שלו. משכך, הנתבעת, אשר לכאורה השאילה את רכבה לאדם אחר, אינה יכולה להיות אחראית במישרין או בעקיפין לנזקי התובעת. תביעת התובע כנגד הנתבע נדחית, והתובע נדרש לשאת בהוצאות המשפט של הנתבע. פסק הדין, אף שאינו מספק, מחייב, ונזקקתו של התובע לפיצויים עשויה להיות מוטלת על מי שגרם להם בפועל.