ע"פ 47595-11-23

תקציר

הערעור מתייחס להרשעה בעבירה של גרימת חבלה חמורה בעקבות קטטה מילולית בין המערער למתלונן, במהלכה היכה המערער את המתלונן באגרופים בפניו וגרם לו לחבלות חמורות. הערעור מערער הן על גזר הדין והן על גזר הדין. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המערער להגנה עצמית והרשיע אותו כנאשם, תוך שהוא דוחה את עתירתו לביטול הרשעתו. עיקר הטענות בערעור נוגעות לדחיית טענת ההגנה העצמית על ידי בית המשפט ולבקשה לבטל את ההרשעה בשל הפגיעה שהיא גורמת לפרנסתו של המערער, שכן היא מונעת ממנו להיכנס לאתרים ביטחוניים ובכך פוגעת במקור פרנסתו. המשיב ביקש לדחות את הערעור. ערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בקביעתו המהימנה של בית המשפט המחוזי לפיה המערער ביצע את העבירה. עם זאת, היא קיבלה את הערעור על ההרשעה, בשל הנסיבות החריגות של המקרה. למרות שהמערער לא היה זכאי להגנה עצמית, בית המשפט מצא כי מעשיו היו קרובים להיות מוצדקים, והתנהגותה המאיימת של המתלוננת תרמה באופן משמעותי לאירוע. בנוסף, הפגיעה הקשה בפרנסתו של המערער, נסיבותיו האישיות - לרבות נכותו ונסיבותיה הייחודיות של העבירה - הצדיקו את ביטול ההרשעה, חרף חומרת העבירה. לפיכך, ביטל בית המשפט את ההרשעה, ותחת זאת הורה למערער לבצע 300 שעות עבודות שירות ולשלם התחייבות כספית בסך 10,000 ₪, בנוסף לפיצוי בסך 5,000 ₪ שהטיל בית המשפט המחוזי.