ע"ע 267/07

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של המערער על רובו, אך מקבל אותו בחלקו, ומקבל את ערעור המדינה. המערער, עובד ישראלי שעבד באנגליה עבור המדינה בתפקיד ביטחוני, הועסק תחת חוזים מיוחדים המשלבים את תנאי השכר ותנאי השירות בחו"ל (רו"ח). בית המשפט קובע כי הוראות רו"ח מחייבות את המערער, וכי שכרו לצורך חישוב פיצויי הפיטורים הוא השכר שהיה מקבל בישראל, ולא שכרו בחו"ל לרבות "תוספת חו"ל". עוד קובע בית הדין כי למערערת אין זכאות לתשלומים פר אש"ל, שכן מדובר במחווה חד צדדית של המעסיק אשר בוטלה בשל אי התאמה בין מקומות עבודה שונים, ותביעת המערערת לתשלומים אלה אינה מכומתת דיה. טענתו של המערער להפרשי שכר מתקבלת בחלקה, שכן בית המשפט מוצא כי הוא היה זכאי לדרגה גבוהה יותר לפחות בשנה וחצי האחרונות לשירותו. לפיכך הוא חייב את הפרש השכר בין דרגתו בפועל לבין הדרגה הגבוהה יותר לתקופה זו. עם זאת, בית המשפט דוחה את טענת המערער כי הובטחה לו דרגה גבוהה אף יותר, שכן הדבר לא הוכח. החלטת בית הדין האזורי כי המערערת חייבת בדמי הבראה מתהפכת, שכן בית המשפט מוצא כי תשלום זה כבר נכלל בשכרה השעתי של המערערת, ואין הצדקה לפסוק אותו שוב. לבסוף, נדרש המערער לשלם סכום מופחת של 5000 ₪ בגין הוצאות המדינה בשני הערעורים.