ע"א 142/80

תקציר

החלטת בית המשפט המחוזי לקיים צוואה של אדם שנפטר, המעדיף את ילדי אחיו ואחותו על פני אלמנתו, מוצדקת, לפי בית המשפט העליון. תוקפה של הצוואה הוטל בספק על ידי המערערת, אלמנתו של המנוח, שטענה כי היא נבעה מהשפעה בלתי הוגנת ולא שיקפה את כוונותיו האמיתיות של בעלה המנוח. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי מאחר שצורתה של הצוואה אינה שנויה במחלוקת, חזקה עליה שהיא אמיתית, והטיל את נטל ההוכחה על המערער. עוד קבע בית המשפט כי תפקידם של העדים מוגבל לאישור אמיתות הצוואה ולא לחקירת הנסיבות שבהן היא בוצעה. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל ראיה להשפעה בלתי הוגנת או לחוסר כשירות נפשית, ודחה את טענות המערער. השופט י' כהן הדגיש כי אמיתות הצוואה אינה מוטלת בספק וכי הוספת כספים עתידיים בנוסח הצוואה נעשתה בהתאם להנחיית המנוח. הנשיא לנדוי והשופט ש' לוין הסכימו עם פסק הדין, והדגישו את היעדר הראיות התומכות בטענות המערער. הערעור נדחה, והאלמנה חויבה לשלם לכל משיב 2,000 ₪ בנוסף להוצאות הערעור.