עמ"ה 594/04

תקציר

פסק הדין מאשר את השומה שהוציא המשיב במלואה, לגבי שנת המס 2000, ומורה על שומה "מתקנת" לשנת 2001. בית המשפט מצא כי ההסכם הראשון בין הצדדים היה חוזה מחייב ותקף מרגע כריתתו, ולכן התמורה ששולמה בגין מכירת המניות, הסתכמה בהכנסה הונית בסך 200,000 דולר, שהייתה אמורה להיות מדווחת בשנת המס 2000. הטענה כי החתימה על ההסכם נעשתה תחת לחץ, אילוצים ואיומים פיזיים, לא הוכחה ונדחתה. באשר לשנת המס 2001, מצא בית המשפט כי ההסכם השני היווה אירוע מס נוסף, אשר חייב דיווח באותה שנה. למרות ששנה זו לא הוגש ערעור, בית המשפט בחן אותה ומצא כי התמורה בגין מכירת המניות, על פי ההסכם השני, הייתה 25,000 ₪ בתוספת מיליון ₪ נוספים, כפטור מהערבות, ולכן סך המס שישולם עבור אותה שנה עמד על 1,025,000 ₪, בניכוי המס ששולם בשנת 2000. עוד קבע בית המשפט כי הפטור מהערבות מהווה הכנסה, ובמקרה זה הכנסה הונית, וקיבל את בקשת המשיבה להפעיל את סמכותה להגדיל את השומה לפי סעיף 156 לפקודה. בית המשפט דחה את טענת המערערים כי השכר ששולם לאחד מהם, בהתאם להסכם השני, אינו חלק מרווחי ההון, ומצא כי לא הוכחה טענת העסקה מלאכותית בהקשר זה. המערערים חויבו לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ₪.