ע"פ 61082-01-15

תקציר

הערעור מתייחס להפרת סעיף 22(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, האוסר על עבודת לילה קבועה של עובדי משמרות במפעלים. המשיבים, חברה ובעליה, הורשעו בעבירה על ידי בית המשפט המחוזי ונגזרו עליהם קנס והתחייבות משותפת ומספר התחייבויות להימנע מביצוע עבירות לפי חוק שכר מינימום. המדינה ערערה על פסק הדין וטענה כי מדובר בעבירה של אחריות קפידה, ואילו המשיבים טענו כי היא דורשת הוכחת יסוד נפשי. בית המשפט העליון קבע, כי העבירה טעונה הוכחת מודעות, כפי שהייתה למשיבים, וכי קביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי כי התחנה היא "מפעל" נכונה. עם זאת, גזר הדין היה פגום, שכן הוא נוסח ביחד ולחוד, דבר שאינו מותר במשפט הפלילי. יש לגזור את דינו של כל נאשם בנפרד. לפיכך נדחה הערעור על גזר הדין, התקבל הערעור על גזר הדין, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך מתן גזר הדין לכל אחד מהמשיבים בנפרד.