בג"צ 7993/07

תקציר

פסק הדין דן בהיעדרותו של חבר כנסת, המכונה המשיב מס' 2, מישיבות הכנסת בשל הליך פלילי המתנהל נגדו. ועדת האתיקה של הכנסת קבעה כי היעדרותו מוצדקת באופן סביר, והדגישה את כוונתו לקצר את ההליכים המשפטיים באמצעות השעיה עצמית. על החלטה זו ערער עותר שטען כי היא בלתי סבירה וביקש מבית המשפט לבטלה. העותר טען כי היעדרותו בשל המשפט אינה מהווה הצדקה סבירה ומטילה דופי מוסרי במשיב. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין לו עילה להתערב בהחלטת ועדת האתיקה, תוך הדגשת שיקול הדעת הרחב המוקנה לה בביקורת שיפוטית. פסק הדין מדגיש את עקרון עצמאותה של הרשות המחוקקת ואת היקפה המצומצם של ההתערבות השיפוטית בהחלטות הכנסת, במיוחד אלה הנוגעות לענייני פנים. בית המשפט הסכים עם פרשנותה של ועדת האתיקה ל"צדק סביר" במקרה זה ולא מצא פגיעה בעקרון השוויון. השופטת חיות הוסיפה כי יש לראות בהיעדרו של המחוקק בעניינים פליליים חריג וכי החלטת ועדת האתיקה היא מידתית במקרה זה. פסק הדין מחזק את האוטונומיה של הכנסת וועדותיה תוך הכרה בתפקידו של בית המשפט בביקורת החלטותיהן, במיוחד בענייני צדק טבעי וחוקיות.