בש"א 6939/01

תקציר

התובעת, שעסקה במכירה והפצה של צעצועים בישראל, תבעה את הנתבעת האיטלקית, יצרנית מכשירי כתיבה וחומרי יצירה, על כך שביטלה בפתאומיות את ההסכם ביניהם. התובעת תבעה פיצויים בסך 1.5 מיליון שקל, בטענה שיש להם הסכם הפצה בלעדי. הנתבע טען כי לתובע לא הייתה עילת תביעה טובה, וביקש לבטל את רשות התביעה מחוץ לישראל. בית המשפט לא הסכים, ומצא בתצהיר התובע ובמסמכים תומכים ראיות משכנעות להסכם בלעדיות ולהפרת הנתבע. בית המשפט קבע כי התובע אמנם לא היה צריך להוכיח את טענתו בשלב זה, אך הוא עמד בדרישה להראות עילת תביעה טובה. התצהיר, החוזר על טענות התביעה, הפנה למכתב הנתבע המאשר את בלעדיות התובע. למרות שהנאשם חלק על כך, בית המשפט קבע כי הדבר מעורר שאלה רצינית הראויה לדיון. בנוסף, דחה בית המשפט את ערעור הסמכות המהותית של הנתבע, בקובעו כי אומדני נזקיו של התובע מספיקים לסמכותו של בית המשפט המחוזי, ללא קשר לסבירותם. הנתבע חויב לשאת בהוצאות התובע. ההחלטה להתיר את התביעה מחוץ לישראל עמדה בעינה, ובקשת הנתבע לביטול הבקשה נדחתה.