ע"ו 6926-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בערעור בע"ו 6926-01-26, המהווה סקירה של העקרונות המשפטיים והחידושים שנקבעו בו ביחס לפרשנות "חבלת שירות" לאחר תיקון 29 לחוק הנכים. ### 1. רקע נורמטיבי ותכלית החקיקה הסוגיה המרכזית בתיק נסובה סביב פרשנות המונח **"חבלת שירות"** כפי שנוסח בתיקון 29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום). התיקון נועד ליישם את המלצות "ועדת גורן", שתכליתן הייתה צמצום מעגל הזכאים להכרה כנכי צה"ל/כוחות הביטחון, תוך הבחנה בין פגיעות המתרחשות אגב "פעילות מבצעית" או "אירוע ייחודי", לבין פגיעות המתרחשות בשגרה, אשר לגביהן קבע המחוקק כי יש להפנות את הנפגע למסלול של המוסד לביטוח לאומי (כנפגע עבודה). ### 2. העקרונות המשפטיים והמחלוקת הפרשנית בית המשפט המחוזי התפלג בדעותיו לגבי השאלה האם החלקה במדרגות במהלך סיור שגרתי בבית סוהר (לצורך סגירת תאים) מהווה "חבלת שירות". * **גישת שופטת הרוב (השופטת שלאעטה-חלאילה, בגיבוי השופט עלי):** * **צמצום המונח "פעילות מבצעית":** השופטת קבעה כי לא כל פעילות המצויה בליבת התפקיד של איש שב"ס היא "פעילות מבצעית". לצורך הכרה כפעילות מבצעית, נדרש אלמנט של **חריגה מהשגרה**, כגון דחיפות, סיכון מוגבר, או משימה מוגדרת בזמן (כגון השתלטות על אירוע חריג או מרדף). * **דחיית מבחן ה"זיקה לליבת התפקיד":** נקבע כי הקביעה שפעילות מסוימת היא "מבצעית" רק כי היא נגזרת מתפקידו של הסוהר (כפי שסברה הוועדה קמא), מרוקנת מתוכן את תיקון 29 והופכת כל פעולה שגרתית למבצעית. * **השוואה אזרחית:** הודגש כי היעדר "ייחודיות" לפעולה (הליכה במדרגות היא פעולה אזרחית מובהקת), שולל את היותה "אירוע שייחודי לשירות הביטחוני". * **גישת המיעוט (השופטת נאות-פרי):** * **פרשנות תכליתית רחבה:** השופטת גרסה כי יש לפרש "פעילות מבצעית" בהתאמה לתפקיד הספציפי. סיור באגף כלא והכנסת אסירים הם לב עבודת השב"ס, ולכן כל חבלה המתרחשת במהלך רצף הפעולות הזה צריכה להיות מוכרת כ"חבלת שירות", גם אם הפעולה הטכנית (הליכה/החלקה) אינה ייחודית. ### 3. חידושים משפטיים וקווים מנחים שנקבעו בפסק הדין פסק הדין מספק "מפת דרכים" ליישום תיקון 29 בעתיד: 1. **מבחן הפעילות החורגת:** הרוב קבע כי "פעילות מבצעית" מחייבת בחינה של **מהות הפעולה הספציפית** בזמן הפגיעה, ולא רק את המטרה הכללית של הארגון או תיאור התפקיד בתקן. 2. **הבחנה בין "שגרה" ל"מבצע":** נקבע כי שירות ביטחוני עשוי לכלול פעילויות מבצעיות (כגון דיכוי הפרות סדר, טיפול באירועי קיצון) לצד פעילויות שגרתיות (סיורים מנהליים, תפעול שוטף). פגיעה בשגרה אינה מעניקה זכאות לפי חוק הנכים. 3. **הזיקה לביטוח הלאומי:** החידוש הפרשני מחזק את המגמה לפיה משרתי קבע/שב"ס שנפגעו בפעילות מנהלית-שגרתית צריכים למצות את זכויותיהם כנפגעי עבודה בביטוח הלאומי, בהתאם לתיקון לחוק הביטוח הלאומי שהותאם במיוחד עבורם. 4. **דחיית גישת ה"מכלול":** הרוב דחה את הניסיון לראות בהחלקה במדרגות כחלק בלתי נפרד מ"מכלול מבצעי". נקבע כי יש לבודד את נסיבות האירוע: אם הליבה של האירוע היא פעולה יומיומית (נפילה), אין להעניק לה גושפנקא "מבצעית" רק משום שבוצעה במתקן ביטחוני. ### סיכום פסק הדין מהווה נדבך חשוב בפירוש תיקון 29 לחוק הנכים. הוא מציב רף גבוה להכרה ב"חבלת שירות" עבור משרתי קבע ואנשי שב"ס, ומעגן את הפרשנות לפיה הזכאות לחוק הנכים שמורה למקרים שבהם האירוע עצמו טומן בחובו סיכון או מאפיינים מבצעיים מובהקים, החורגים מניהולו השוטף של הארגון.