בר"מ 3731/20

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בבר"ם 3731/20 החלטת בית המשפט העליון בבר"ם 3731/20, שניתנה על ידי כבוד השופטת ד' ברק-ארז, דוחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור שהוגש על החלטת בית הדין לעררים. ההחלטה עוסקת בבקשה להסדרת מעמדה של אזרחית גיאורגיה בישראל מכוח קשר זוגי עם אזרח ישראלי. **רקע עובדתי והליכים קודמים:** המבקשת, אזרחית גיאורגיה, הגישה בקשה להסדרת מעמדה בישראל על בסיס קשר זוגי עם המבקש, אזרח ישראלי, מאז שנת 2016. המבקשת שהתה בישראל לאורך שנים, לעיתים שלא כדין, ונישאה בעבר לאזרחים ישראלים. בקשות קודמות להסדרת מעמדה נדחו, בין היתר, בשל חוסר הוכחת כנות הקשר ושימוש בפרטים מזהים שונים בעת כניסה לישראל. הבקשה הנוכחית, שהוגשה בשנת 2017, נדחתה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה בטענה שהקשר בין המבקשים אינו כנה ומטרתו העיקרית היא הקניית מעמד למבקשת. ערר פנימי על החלטה זו נדחה. בית הדין לעררים דחה את ערר המבקשים, וקבע כי לא הוכחה כנות הקשר, וכי סתירות בגרסאותיהם, פערים בידע הדדי, וחוסר שיתוף כלכלי, יחד עם נסיבות עבר, מעלים חשש לבקשה פיקטיבית. בית המשפט המחוזי אימץ את קביעות בית הדין לעררים, תוך הדגשת הצורך להוכיח "תא משפחתי כן ואמיתי" ולא רק קשר זוגי, והטיל על המבקשת נטל מוגבר להוכחת כנות הקשר בשל עברה. **החלטת בית המשפט העליון – עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **אמות מידה מצמצמות למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** כבוד השופטת ברק-ארז מדגישה כי הכלל הוא שאמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי שדן בהחלטה של בית דין לעררים) הן מצמצמות. על המבקש להראות כי עניינו מעורר שאלה עקרונית החורגת מן המקרה הפרטני, או נסיבות מיוחדות אחרות. במקרה זה, השופטת קבעה כי הבקשה אינה עומדת באמות מידה אלו, שכן עניינם של המבקשים נבחן כבר על ידי שתי ערכאות שיפוטיות שקבעו כי החלטת הרשות סבירה ונטועה בתשתית עובדתית. 2. **משקל התשתית העובדתית והערכאות הקודמות:** השופטת דוחה את טענת המבקשים לפיה על ערכאת הערעור לבחון את ההחלטות לאורה של תשתית עובדתית חדשה. היא מצטטת פסיקה קיימת (בר"ם 4201/19 דומיננקו) הקובעת כי ככלל, ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים עובדתיים של הערכאות הקודמות, אלא אם כן קיימות נסיבות חריגות. במקרה זה, לאור קביעות בית הדין לעררים ובית המשפט המחוזי, השופטת ראתה לקבל את מסקנותיהן לגבי התשתית העובדתית. 3. **התמודדות עם טענות דיוניות:** השופטת התייחסה גם לטענה הדיונית של המבקשים, לפיה לא היה מקום להכריע בערעורם במסגרת דיון מקדמי בלבד. היא דחתה טענה זו, בהתחשב בכך שהמבקשים נמנעו מלהעלותה קודם למתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, למרות שהתיק נדחה לעיון ומתן פסק דין. הדבר מרמז על כך שבהיעדר התנגדות מפורשת מצד הצדדים, ניתן להכריע בתיק גם לאחר דיון מקדמי. 4. **היבט של "תא משפחתי כן ואמיתי":** אף שההחלטה מתמקדת בעיקר בהיבטים הדיוניים ובאי-עמידה בתנאים למתן רשות ערעור, היא מאשררת למעשה את הקו המנחה של בית המשפט המחוזי, לפיו לא די בהוכחת קשר זוגי, אלא נדרשת הוכחת "תא משפחתי כן ואמיתי" כתנאי להקניית מעמד בישראל. הדבר מחזק את הנטל המוטל על מבקשים להסדרת מעמד על בסיס קשר זוגי, במיוחד כאשר קיימות נסיבות המעלות ספקות לגבי כנות הקשר. 5. **השלכות לעתיד (סעיף 12):** ההחלטה מבטאת הלך רוח של "לפנים משורת הדין" כאשר היא מורה על דחיית הבקשה אך מעניקה למבקשת שהות מספקת לעזיבת הארץ (עד 4.8.2020). בנוסף, מצוין כי ניתן להגיש בקשה נוספת בנוגע למגבלות הנובעות ממצב חירום (משבר הקורונה), מה שמהווה התחשבות בנסיבות חיצוניות בלתי צפויות. **לסיכום:** החלטת בית המשפט העליון בבר"ם 3731/20 מדגישה את הגישה המצמצמת במתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ונותנת משקל מכריע לקביעותיהן של הערכאות השיפוטיות הקודמות. היא מחזקת את הצורך בהוכחת כנות הקשר כ"תא משפחתי כן ואמיתי" כתנאי להסדרת מעמד בישראל, ודוחה את ניסיונות המבקשים לערער על בסיס טענות דיוניות או התייחסות לתשתית עובדתית חדשה שלא נסתרה בשלב הדיונים הקודמים. ההחלטה מהווה דוגמה להליך שבו הנטל המוטל על מבקשים להסדרת מעמד, במיוחד כאשר קיים עבר של התנהלות בעייתית מול רשויות ההגירה, הוא כבד.