בג"צ 1530/21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה לגופה, על הסף ועל הסף. העתירה מנסה לקשור בין שני עניינים נפרדים – דבר שאינו מתקבל על הדעת – ועל כן יש לדחותה, מסיבה זו בלבד. כמו כן, חל שיהוי בלתי מוצדק בהגשת העתירה בשני הנושאים, דבר המצדיק אף הוא את דחייתה. העניין הראשון נוגע לצו תכנון משק חלב שהוציא השר בשנת 2020. העותרים טוענים כי השר לא הקפיד על הוראות החוק, המחייב קביעת היקף הייצור המקומי הכולל על בסיס ההיקף הצפוי של הצריכה הגבוהה ביותר בין חלבון חלב למוצריו, או שומן חלב ומוצריו. עם זאת, המשיבים טוענים כי גישתו של השר, המביאה בחשבון את השפעת היבוא על הצריכה המקומית, עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק. בית המשפט מסכים עם המשיבים, במיוחד לאור העובדה שטענת העותרים כי הצריכה חושבה על בסיס צריכת חלבון אינה מדויקת. העניין השני נוגע למנגנון "החומה הגדולה של סין", שלטענת העותרים הוא הסדר בלתי חוקי שאינו מבוסס על מקורות נורמטיביים כלשהם. אלא שהמשיבים הוכיחו כי מנגנון זה מעוגן בחוק ובחקיקת משנה. בית המשפט מסכים עם המשיבים כי למנגנון בסיס משפטי ברור והוא מושתת גם על מטרות חשובות הקשורות למדיניות הכלכלית של הממשלה. אי הסכמת הדוקטרינה הכלכלית של העותרים עם ההסדר המשפטי הקיים אינה סיבה מספקת להתערבות שיפוטית, במיוחד כאשר מדובר בחקיקת משנה שאושרה בוועדה של הכנסת. לפיכך, גם העתירה נדחית לגופה בעניין זה. העותרים יישאו בהוצאותיהם של המשיבים 3-1, וכן של המשיבים 4 ו-5, בסך של 3,000 ₪ כל אחד. השופט נעם סולברג נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים י' עמית וא' שטיין.