ת"א 1083/07

תקציר

פסק הדין דן בטענת התובע לרשלנות רפואית כלפי הנתבעים שגרמה לנזק לאשכו. השופט בוחן בקפידה את חומר הראיות ומוצא כי הנתבעים יידעו כראוי את התובע על הסיכונים הכרוכים בניתוח וקיבלו הסכמה מדעת. עוד מסיקה השופטת היא כי התובע לא הוכיח כי היעדר הסכמה מדעת גרם לנזק, מה גם שעבר את אותו ניתוח בצד השני מאוחר יותר, דבר המעיד על כך שהיה מסכים בכל מקרה. בנוסף, השופטת בוחנת את בקשת התובע להעביר את נטל ההוכחה בשל היעדר רשומות רפואיות, אך קובעת כי היעדרות הרשומה אינה עומדת בתנאים הנדרשים. השופטת מקבלת את טענת הנתבעים כי הניתוח עצמו לא היה רשלני, שכן מדובר בפרקטיקה סבירה ומקובלת. באשר לתקופה הפוסט-רפואית, השופט מוצא צדק בטענת הנתבעים כי לא ייתכן שהתובע לא נבדק על ידי רופא לפני השחרור. עם זאת, בשל היעדר רישום, נטל ההוכחה עובר לנתבעים, אשר אינם יכולים להוכיח די הצורך כי הבדיקה אכן התרחשה. עם זאת, מעדותו של המומחה עולה כי גם עם טיפול מוקדם יותר, ייתכן שהתוצאה לא הייתה שונה. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת הנתבעים, וקובע כי התובע לא הצליח להוכיח סיבתיות בין הרשלנות הנטענת לבין הנזק, ולכן התביעה נדחית. כל צד נושא בעלויות שלו.