ת"א 27789-02-10

תקציר

התובע, יונתן גוטליב, תבע שני עורכי דין, אורי פנסו וצבי סלנט, בגין רשלנות בטיפול שלהם במכירת העיזבון של סבתו המנוחה. גוטליב טען כי כתוצאה מרשלנותם הובטחו לו 750 אלף דולר מתמורת המכירה, אך קיבל רק כמחצית מסכום זה. שני עורכי הדין טענו כי לגוטליב אין זכויות בעיזבון וכי הם אינם מייצגים אותו בעסקת המכר. בית המשפט קבע כי שני עורכי הדין ייצגו את גוטליב ולא הפעילו את חובת הזהירות הנדרשת כלפיו. בית המשפט מצא כי לתובע היו זכויות בעיזבון בניגוד לטענת עורכי הדין כי אין לו זכויות. בית המשפט מתח ביקורת על פנסו על כך שראה בגוטליב חסר זכויות בעיזבון ועל כך שכלל אותו כמוכר בהסכם, מה שחשף אותו לסיכונים ותביעות מיותרות מצד הקונים. באשר לסלנט, בית המשפט מצא כי ייצוגו את גוטליב נגוע בניגוד עניינים, וכי הוא נמנע מלגלות לגוטליב ולפנסו, מידע חיוני לרבות העובדה כי החוב שיש לפרוע מתמורת המכירה הוא למעשה חוב של קוצר, וכי קוצר שולט בחברה הלווה. בית המשפט גם מתח ביקורת על שני עורכי הדין על כך שלא דאגו שחלקו המובטח של גוטליב בתמורת המכירה ישולם לו, ועל כך שהפסידו סכום כסף גדול בשל ירידת ערכו של חשבון הנאמנות הנקוב בדולר. בית המשפט הורה לעורכי הדין לשלם לגוטליב את יתרת הסכום שהובטח, בתוספת ריבית, ושכר טרחת עורך דין נוסף בסך 100 אלף שקל. לבסוף הורה בית המשפט לפנסו להחזיר חלק משכר הטרחה שקיבל מגוטליב.