רע"א 7678/98

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת משפטית בשאלה האם שינויים בתקנות לקביעת דרגות הנכות לנכי צה"ל יכולים להשפיע רטרואקטיבית על מי שכבר סווג בתקנות קודמות. הטענה המרכזית היא האם שינוי נורמטיבי בסיווגי הנכות יכול לחול על חיילים משוחררים שדרגת הנכות שלהם נקבעה בעבר, במיוחד כאשר שינויים כאלה עלולים להפחית את הקצבאות. החוק מאפשר בדיקה חוזרת אם מצבו הבריאותי של חייל משוחרר משתנה, אך השאלה היא אם הדבר חל גם על שינויים רגולטוריים. השופטת פרוקצ'יה טוענת כי השינויים צריכים לחול על כלל הנכים, ותיקים וחדשים, וגורסת כי הנורמות המתפתחות שואפות להקצאה הוגנת של משאבים ושמירה על עקרונות השוויון. עם זאת, דעת הרוב, בראשות המשנה לנשיאה חשין, מתנגדת לדעה זו, וקובעת כי מרגע שנקבעה דרגת הנכות של חייל משוחרר, היא הופכת לזכות מוקנית, ואין בשינויים ברגולציה כדי להפחית מקצבתו אלא אם קיימת אינדיקציה חקיקתית מפורשת. נקודת מבט זו נותנת עדיפות ליציבות ולאינטרס ההסתמכות של הוותיקים, וטוענת כי יישום רטרוספקטיבי של נורמות חדשות יפגע שלא לצורך במי שהתאימו את חייהם על סמך קביעות קודמות. דעת הרוב שולטת בסופו של דבר, המגנה על זכויותיהם המוקנות של חיילים משוחררים נכים מפני בקשות רגולטוריות בדיעבד, אלא אם כן הן קשורות לשינויים במצב הבריאותי, תוך הדגשת הצדק, ההסתמכות והחובה המוסרית של המדינה כלפי נפגעי השירות.