ע"ח 35311-09-21

תקציר

פסק הדין דן בהצדקה לתפיסת חפצים על ידי שוטרים ובמסגרת הנורמטיבית הסובבת אותה. בית המשפט בוחן את תוקפו של צו חיפוש ואת תפיסת הנכסים שבעקבותיו, לרבות מזומנים ושיקים, השייכים למערער. הצו, אשר בוצע על ידי המשיב, אישר את תפיסת הרכוש השייך לשהאד, אך לא למערער. בית המשפט מכיר בסטייה מהצו אך אינו מוצא סיבה מספקת להשיב את הנכסים. לכאורה נקבע כי קיים חשד סביר לקשר של הנכסים לעבירות חמורות, המצדיק את המשך תפיסתם לפי סעיפים 32 ו-24 לפקודת סדר הדין הפלילי. החלטותיו של בית משפט קמא, לרבות הארכת תקופת העיקול וההיתר להפקדת השיקים, נחשבות שתיהן כחוקיות. השופט מדגיש כי פעולת המשטרה עמדה לביקורת שיפוטית ואין להתערב בה, מה גם שהחלטות המשיב נבחנות אף הן על ידי בית המשפט. זאת ועוד, הפגיעה במערערת אינה נחשבת בלתי הפיכה, ומצופה מהמשיב לחקור את העניין בהקדם. הערעור להשבת הנכסים נדחה, והחלטות בית המשפט קמא מתקבלות.