רע"א 6449/23

תקציר

בפסק הדין מיום 26.9.2023 התייחס בית המשפט לבקשת רשות ערעור בעניין סעד זמני בתיק הקצאת נכסים. לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, הערעור נחשב כאילו ניתנה חופשה ולאחר מכן התקבל. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לבתי המשפט הפרוצדורליים בהחלטות על סעדים זמניים, המתערבים בדרך כלל רק במקרים חריגים בהם קיימות השפעות משמעותיות או בלתי הפיכות על זכויות הצדדים. המערער, בן מושב המתגורר ועובד במקום, ביקש סעד זמני לרכישת חלקת קרקע. בית המשפט קבע כי אי מתן סעד זה עלול לגרום למערער נזק בלתי הפיך, מה גם שהמגרשים הזמינים עלולים להיגמר והדבר לא יאפשר את השבת המצב. בעוד שהמשפחות הזוכות בהליך ההקצאה השקיעו משאבים, בית המשפט ציין כי השקעות כאלה לא יגרמו לנזק בלתי הפיך כמו הנזק הפוטנציאלי למערערת. היא הציעה כי כל הפסד שעלול להיגרם להם ניתן לפיצוי כספי, המותנה בהתחייבות המערערת לפצות על נזקים. בית המשפט שקל גם שיהוי בפעולות המשפטיות של המערער, אך לא מצא פגיעה משמעותית במשפחות הזוכות. בית המשפט קבע כי על המשיבים להפסיק לשווק או להקצות את החלקות עד שתושג הסכמה לגבי חלקה ספציפית הקשורה לטענת המערערת. עם זאת, בית המשפט לא נעתר לבקשת המערערת לפטור מרישום ערבות, הדורשת ערבות בנקאית בסך 25,000 ₪ כדי להבטיח שהסעד שניתן לא יפקע. כל צד צריך לשאת בעלויות שלו.