ת"א 43939-03-10

תקציר

המחלוקת במקרה זה נסובה סביב הלוואה בסך 25 אלף דולר שקיבל הלווה, שמואל פולק, מהמלווה, שרגא סיני, ושימש לפירעון הלוואות קודמות משרגא. ההלוואה הובטחה בשטר חוב חתום על ידי שלושה ערבים, ביניהם הנתבע, שהיה חתנו של פולק. הפתק נמסר לשרגא ולאחר מכן הועבר לתובע, אהרון סיני, שהוא אחיו של שרגא. אהרון טוען כי ההלוואה הייתה ללא ריבית ונועדה לצדקה, ואילו הנתבעים טוענים כי ההלוואה הייתה כפופה לריביות גבוהות. יתר על כן, הנתבע טוען כי לא היה מסכים לחתום על השטר אילו ידע כי החייב העיקרי, פולק, לא יוכל להחזיר את ההלוואה בשל הריבית המופרזת. בית המשפט קובע כי חוק הסדרת ההלוואות החוץ בנקאיות חל על ההלוואה הנדונה, ומאחר ואין הסכם הלוואה כתוב כנדרש בחוק, התובע אינו יכול לפרוע את ההלוואה באמצעות מימוש שטר החוב. היעדר הסכם בכתב, יחד עם עובדות שנויות במחלוקת לגבי ההלוואה, מוביל לביטול יתרת החוב. בנוסף, בית המשפט דן בהשלכות החלטת התובעת לפטור שני ערבים נוספים מהשטר, ומגיע למסקנה כי שחרורם חל גם על הנתבע, שכן אין ראיה לכוונה אחרת. אשר על כן, תביעת התובע נדחית, ותיק ההוצאה לפועל נסגר. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 10,000 ₪.