בש"פ 4451/20
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שביטלה פסיקה קודמת של בית משפט השלום שאפשרה את שחרורו של המבקש לקהילה טיפולית לצורך גמילה מסמים. המבקש הואשם בשורה של עבירות, בהן תקיפת בן זוג וקטין והיזק לרכוש. בתחילה שקל בית משפט השלום תסקיר מבחן המצביע על סיכון גבוה לכך שהמבקש יפגע שוב בשל נטיות אלימות ושימוש בסמים. בית המשפט הסכים תחילה לבחון את השיקום כחלופה למעצר. עם זאת, כאשר הביע המבקש נכונות להצטרף לקהילה הטיפולית, התערב בית המשפט המחוזי וצידד בערעורו של המשיב, שטען כי נכונותו הפתאומית לשיקום לוקה בחוסר כנות ואינה מפחיתה את הסכנות הטמונות בו. בית המשפט המחוזי ציין את עברו הפלילי של המבקש ואת חומרת סעיפי האישום, וקבע כי יש מקום למעצר עד תום ההליכים. המבקש טען כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה מנומקת דיה ואינה שוקלת כראוי את פוטנציאל השיקום. עם זאת, לאחר עיון חוזר לא מצא בית המשפט העליון הצדקה לערעור, וקבע כי פסק הדין המחוזי ראוי ועולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת. המבקש לא החל בשיקום לפני ביצוע העבירות הנטענות, וגורמי הסיכון שהודגשו בתסקיר המבחן הצדיקו את המשך המעצר ולא בחינת גמילה מסמים בשלב מקדמי זה. חרף חששות פרוצדורליים שהעלה המבקש, אף עילת ערעור לא חרגה מאינטרסים אישיים, ומשכך נדחתה בקשת רשות הערעור.
בש"פ 4451/20 יוסף מחיסין נ. מדינת ישראל, עליון (9.7.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.