בש"פ 493/22

תקציר

הכרעת הדין מאשרת את החלטת בית המשפט המחוזי להותיר את המערער במעצר עד תום ההליכים המשפטיים בשל המסוכנות המשמעותית הנשקפת ממנו, כפי שמעידים האישומים החמורים נגדו, הכוללים עבירות אלימות שבוצעו לכאורה במסגרת כנופיית פשע. בית המשפט מציין כי קיימות ראיות לכאורה, במיוחד לגבי האישומים השלישי והחמישי, המצדיקות מעצר. בית המשפט מדגיש כי הראיות אינן צריכות לעמוד בסטנדרט הנדרש להרשעה בשלב זה, אלא עליהן להצביע על סבירות סבירה להרשעה. בבואו לבחון את טענות המערער, דוחה בית המשפט בשלב זה את הטענות בדבר "דיבור בשני קולות" כבלתי ראויות בשלב זה ומוצא תימוכין בראיות, כגון שיחות מוקלטות ועדויות עדים, הקושרות את המערער לפעילות פלילית. חרף מעצרו הממושך של המערער למעלה מחמש שנים, בית המשפט מגיע למסקנה כי אמצעי מעצר חלופיים, כגון ניטור אלקטרוני, אינם מספקים בהתחשב במסוכנותו של המערער, עברו הפלילי וכתבי אישום שהוגשו לאחרונה במאסר, תוך שהוא מצביע על הערכות מסוכנות שוטפות. בית המשפט מורה על המשך המעצר, דוחה את ערעורו של המערער על מאסרו תוך קבלת ערעורו של המשיב על תנאי מעצר מופחתים, ומחזק כי העיון השוטף יימשך כל 90 יום, אך המעצר נותר הכרחי לעת עתה.