ת"א 54424-05-20

תקציר

התובעים, שרכשו דירה מהנתבעת, הגישו נגדה תביעה בגין ליקויים שונים בדירה ובמחסן הבניין, שהסבו להם נזקים. הפגם העיקרי נמצא במחסן, שהיה ממוקם במרתף והיו בו בעיות רטיבות וחדירת ביוב. התובעים טענו כי ליקויים אלה גרמו בין היתר לפגיעה ברכושם המאוחסן במחסן, לאובדן דמי שכירות ולעוגמת נפש. הנתבעת טענה כי מילאה את חובתה לתקן את הליקויים וכי טענות התובעים אינן מבוססות. השופטת פתחה בהתייחסות לסוגיה פרוצדורלית, וקבעה כי לא ניתן לראות במסמכים שצורפו לסיכומי התובעים, שלא היו חלק מתיק התביעה המקורי, בניגוד להסדר פרוצדורלי קודם. לאחר מכן פנה השופט לגופו של עניין. נמצא כי התובעים לא הוכיחו די הצורך את היקף הנזק לרכושם האישי שאוחסן במחסן, ותביעתם בגין נזק זה נדחתה. השופטת דחתה גם את הטענות לאובדן דמי שכירות והוצאות תיקון כיורים, שכן התובעים לא סיפקו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. באשר לתביעה בגין עוגמת נפש, פסק השופט לטובת התובעים ופסק להם 6,000 שקל. השופטת הכירה בכך שהליקויים גרמו לאי נוחות וכי הנתבעת פעלה בעצלתיים בתיקונם. עבודות התיקון, שנאמדו כארבעה ימים, הסתיימו לאחר עיכוב משמעותי. כמו כן הורה השופט לנתבעת לשלם לתובעים הוצאות בגין חוות דעת המומחה וחלקם בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט, וכן 10,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין והוצאות. זכות הערעור נשמרה לשני הצדדים.