ת"א 61095-01-24

תקציר

## ניתוח משפטי של בקשה מס' 3 בפני השופט יעקב שפסר ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שהוצגו בפרשת סילביה רחל טל אל נ' רינה צליקין, ובפרט בעניין בקשת הנתבע לעכב הליכים ולהפנות את הסכסוך לבוררות. **I. סוגיית הליבה המשפטית: אכיפה של תניית בוררות בהסכמי הלוואה וערבות** השאלה המשפטית המרכזית היא האם תניית בוררות, הקיימת בהסכמי ההלוואה העיקריים בין התובעת לנתבעת, משתרעת כדי לחייב את הנתבעת בתפקידה כערב וביחס לפעולת אכיפת שעבוד מקרקעין. **השני. עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים שנדונו:** * **אוטונומיה של הצדדים והסכמתם לבוררות:** * **עיקרון:** בוררות מבוססת על הסכמת הצדדים. תניית בוררות מחייבת רק את מי שהסכים לה במפורש. זוהי אבן יסוד בדיני הבוררות, המדגישה את האופי ההסכמי של יישוב סכסוכים מחוץ לבתי המשפט של המדינה. * **חידוש/יישום בתיק:** בית המשפט בוחן בקפידה את ההסכמים הספציפיים כדי לקבוע אם הסכמת הנתבעת לבוררות נקבעה באופן חד משמעי עבור *כל* ההתחייבויות, לרבות אלה הנובעות מהערבות שלה ומשכון המקרקעין. * **היקף סעיפי הבוררות וצדדים שלישיים (ערבים):** * **עיקרון:** בדרך כלל, הסכם בוררות מחייב רק את החותמים להסכם זה. צד שלישי, כגון ערב, אינו מחויב אוטומטית לסעיף בוררות בחוזה העיקרי אלא אם כן הוא הסכים בנפרד להיות מחויב או שהערבות שלו משלבת במפורש את סעיף הבוררות. * **חידוש משפטי/תקדים שצוטט:** בית המשפט מסתמך על פסיקה מבוססת, ובמיוחד רע"א 3925/12 חן רונן נ' עו"ד יובל כהן*, המבהיר כי עצם ידיעתו של ערב בתניית בוררות אינה מספיקה. חייבת להיות הסכמה מפורשת של הערב להיכנע לבוררות מצדו. עיקרון זה מדגיש את הפרשנות המחמירה של סעיפי בוררות כאשר מרחיבים את טווח ההגעה שלהם מעבר לצדדים המתקשרים המקוריים. עוד מפנה בית המשפט לבית ששון בע"מ 1136/03* נ' שיכון השקעות בע"מ*, ומחזק את העיקרון לפיו היקפו של תניית בוררות מוגבל להסכמים בהם היא מצויה במפורש. * **אופי ההתחייבויות והתאגדות על ידי הפניה:** * **עיקרון:** כדי שסעיף בוררות יחייב צד בהתחייבות משנית או קשורה (כמו ערבות), התחייבות זו חייבת להכיל את סעיף הבוררות עצמו או לכלול אותו באופן ברור וחד משמעי בהפניה. * **בקשה בתיק:** בית המשפט מצא כי תניית הבוררות כלולה אך ורק בהסכמי ההלוואה. באופן קריטי, שטר המשכון והערבות, שייצגו את ההתחייבות האישית של הנתבע ואת הבטוחות להלוואות, לא הכילו כל אזכור לבוררות. היעדר התאגדות מפורשת פירושו שהנתבע לא היה מחויב לבוררות בנוגע להתחייבויות ספציפיות אלה. * **טבע עצמאי של מימוש בטחונות:** * **עיקרון:** אכיפת ביטחונות, כגון משכון מקרקעין, יכולה להיחשב כהליך משפטי עצמאי. אם המסמך היוצר את הבטוחה אינו מכיל תניית בוררות, ייתכן שההליכים למימוש הבטוחה לא ייכנסו לתחום הסכם בוררות שנערך במסמכי הלוואה נפרדים. * **בקשה בתיק:** בית המשפט ראה במימוש המקרקעין המשועבדים התחייבות עצמאית של הנתבעת בזכות עצמה, בנפרד מתפקידה כערבה. מכיוון ששטר המשכון נעדר סעיף בוררות, פעולת האכיפה הקשורה למשכון זה נחשבה מחוץ לתחום הסכם הבוררות. * **הוראות חוזיות ספציפיות והשפעתן על הבוררות:** * **עיקרון:** סעיפים חוזיים יכולים להעניק במפורש זכויות או נהלים שעשויים לגבור או להתקיים במקביל להסכמי בוררות, במיוחד בכל הנוגע לאכיפת אינטרסים ביטחוניים. * **חידוש/יישום בתיק:** בית המשפט ציין את סעיף 6.3 להסכמי ההלוואה, שנראה כי הוא מעניק לתובע את הזכות להפעיל סמכויות מימוש בטוחות ללא פנייה מוקדמת לבורר. הוראה זו תמכה עוד במסקנה כי דרך הפעולה שבחר התובע, הקשורה לאכיפת ביטחונות, אינה כפופה בהכרח לבוררות על פי ההסכמים הקיימים. * **ויתור על בוררות:** * **עיקרון:** התנהגותו של צד יכולה להוכיח ויתור על זכותו לאכוף תניית בוררות. פתיחת הליכים בבית המשפט או נקיטת פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם המשך הבוררות יכולה להתפרש כוויתור כזה. * **בקשה בתיק:** התובעת טענה כי הנתבעת ויתרה על זכותה לבוררות על ידי הגשת תביעה לבית המשפט, ובכך סיכלה דיאלוג וצעדים חיוניים לבוררות. בעוד שבית המשפט לא ביסס בסופו של דבר את החלטתו על נקודה זו, היא הוצגה כטיעון משמעותי על ידי התובע. **השלישי. מסקנה:** החלטת בית המשפט תומכת בתוקף בעיקרון שהסכמי בוררות מפורשים בקפדנות ומחייבים רק את מי שהסכים באופן חד משמעי. היעדר תניית בוררות בהסכמי הערבות והמשכון, יחד עם האופי העצמאי של אכיפת הבטוחות, הובילו לדחיית בקשת הנתבע. המקרה משמש תזכורת מכרעת לכך שצדדים המבקשים לאכוף סעיפי בוררות נגד צדדים שלישיים או ביחס להתחייבויות שונות חייבים להבטיח הסכמה מפורשת ושילוב ברור של סעיפים כאלה בכל המסמכים הרלוונטיים. פסק הדין מחזק את התקדים המשפטי שנקבע כי ידיעה על תניית בוררות לבדה אינה מספיקה כדי לחייב ערב.