תמ"ש 29070/04

תקציר

פסק הדין הוא ביחס לעתירה שהגישו בני זוג נשואים, המבקש (ר.ש.) ואחד המשיבים (בברכה), לבירור מספר תביעות כספיות וחבויות הנובעות מנישואיהם. המשיב השני הינו ב. בע"מ, בנק המשועבד במשותף הן על ידי המבקש והן על ידי ד"ש. המבקשת מבקשת לברר את טענותיה כנגד ד"ש, שהוא בעלה, בנוגע לחובות שנצברו במהלך נישואיהם ולברר האם היא חבה בהם. כן יש לה טענות כלפי הבנק, המשיב 2, בדבר רשלנותם הנטענת וחוסר תום הלב בניהול חשבונה המשותף עם בעלה. הבנק החל בהליכים לביצוע משכון על ביתם של בני הזוג. לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתביעות שבין ר.ש. לבין ד"ש ככל שהן נובעות מסכסוך משפחתי. עם זאת, בית המשפט מוצא כי טענותיה של המבקשת נגד הבנק אינן קשורות באופן מהותי לטענותיה כנגד ד"ש. הבנק אינו צד הכרחי לתביעה נגד ד"ש; לפיכך, היא לא תצורף כנתבעת. תחת זאת, בית המשפט ממליץ למבקשת להמשיך את תביעותיה נגד הבנק בתביעה נפרדת בבית המשפט המתאים. הבקשה לכלול את הבנק כנתבע בתביעה הנוכחית נדחית, והסעדים המפורטים בכתב התביעה המופנה כלפי הבנק נמחקים. בית המשפט מורה כי צו מניעה זמני שניתן קודם לכן יעמוד בתוקפו עד ליום 25.3.2005, על מנת לאפשר למבקשת שהות להגיש את תביעתה נגד הבנק במקום אחר ולבקש סעד זמני במידת הצורך. המבקש חייב בהוצאות המשפט של הבנק בבקשה הנוכחית, בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ, שיחושבו על פי הדין הישראלי.