ת"א 45936-02-20

תקציר

בפסק דין מורכב זה, שעניינו מחלוקת על הסכם מכר מקרקעין, פסק בית המשפט לטובת הנתבע, סובחי יאסין. התובעים, מאמון ומחמוד תאופיק זועבי, תבעו את יאסין לפינוי מחלקת האדמה המדוברת וסעד כספי. הנושא המרכזי היה מועד העברת החזקה בחלקה, שלא צוין בהסכם המכר. בית המשפט בחן הליכים משפטיים נרחבים בין הצדדים בנוגע להסכם המכר, לרבות סוגיות הקשורות בתשלום מחיר הרכישה ושכר טרחה נוסף. נמצא כי הנתבע לא היה חייב למסור את החזקה בחלקה לתובעים עד אשר התקיימו התנאים המפורטים בפסק דין שניתן על ידי השופט טאהא ביום 8.6.16. פסק דין זה חייב את התובעים לשלם תשלומים מסוימים ליסין, לרבות דמי איזון, בתוך מועדים מוגדרים. בית המשפט קיבל את טענתו של יאסין כי מסירת החזקה ותשלום מחיר המכירה הם חיובים מקבילים שיש לקיימם במקביל. מאחר שהתובעים לא עמדו בהתחייבויותיהם לתשלום במהלך התקופה הנקובה בהסכם המכר ובפסקי הדין שבאו בעקבותיו, יאסין לא היה חייב לוותר על החזקה בחלקה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי תביעת התובעים לסעד כספי, אשר ביקשה לקבל בחזרה דמי שימוש ראויים ממועד הסכם המכר ועד למועד הגשת התביעה, אינה תקפה, שכן לא הייתה חובה מצד הנתבעת למסור את החזקה בתקופה זו. תחת זאת, חויבו התובעים לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. פסק דין מקיף זה נועד לפתור מחלוקת משפטית ממושכת בין הצדדים, לקבוע מועד ברור להעברת החזקה ולהבהיר את התחייבויות שני הצדדים על פי הסכם המכר, תוך קביעת אחריות התובעים לתשלום דמי שימוש בתקופת האיחור.