ת"א 3154/97

תקציר

בעל רכב מסוג דהיטסו אפלהאוס משנת 1992 ביטח את רכבו בחברת הביטוח הנתבעת ממאי 1996 ועד אפריל 1997. ביולי 1996 נגנב הרכב מתחנת דלק בזמן שחברו של בעל הרכב נהג והבעלים ישב לידו. המכונית נותרה פועלת עם המפתחות בהצתה ובעל הבית יצא לקנות סיגריות. כשחזר, המכונית נגנבה. הבעלים דרש פיצוי מחברת הביטוח אך נדחה מכיוון שהרכב נותר ללא השגחה עם המפתחות בתוכו. הבעלים טען כי פוליסת הביטוח היא חוזה אחיד ועל החברה לשפות אותו בגין מלוא שווי הרכב. חברת הביטוח טענה כי הבעלים מסר תחילה דיווח כוזב על האירועים והפר את תנאי הפוליסה, ולכן הם פטורים מאחריות. עוד טענה החברה כי הפוליסה אינה חוזה אחיד וכי התנאי המוקדם היה סביר. בית המשפט פסק לטובת חברת הביטוח, וקבע כי התנהלותו של הבעלים הייתה אשמה והוא לא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים, והותיר את הרכב ללא השגחה וחשוף לגניבה. בנוסף, הצהרותיו הכוזבות הראשוניות של הבעלים לחברת הביטוח הפרו את חוק חוזה הביטוח, והצדיקו עוד יותר את הפטור של החברה מאחריות. השופט מתח ביקורת על התנהלות הבעלים והדגיש את הצורך של בעלי הרכב לקחת אחריות על ההגנה על רכושם. התביעה נדחתה, והבעלים חויב לשלם לחברת הביטוח הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 שקל.