ת"א 42041-04-15

תקציר

המחלוקת במקרה זה נסובה סביב מועד חיוב הנתבע לשלם פיצויים לתובע בגין הפקעת קרקעותיהם. התובע טוען כי הנתבע תפס חזקה במקרקעין בשנת 1976 עת פורסמו הודעות הפקעה, ואילו הנתבע טוען כי החזקה נלקחה בשנת 2010 ואילך. בית המשפט קובע כי הנתבע קיבל חזקה חלקית במקרקעין בשנת 2001. לפיכך, זכאית התובעת לפיצוי בשיעור של 20% על הסכום הכולל משנת 2001 ועד ליום 18.10.2002, מועד הפסקת התובעת לעבד את הקרקע. לדברי בית המשפט, התובע לא הצליח להוכיח כי הנתבע הוציא אותם מהמקרקעין קודם לכן. העובדה שהחזקה הייתה חלקית אינה פוגעת בזכותו של התובע לפיצוי מלא בגין הקרקע, בהתחשב בכך שלא השתמש בקרקע לאחר תפיסת החזקה החלקית. ביום 18.10.02 נכנסה לתוקפה זכותו של התובע לפיצוי מלא, אותו על הנתבע לשלם. בית המשפט מורה לשני הצדדים לפנות למומחה שמונה על ידי בית המשפט כדי לתקן את חוות דעתם לגבי הדונמים לבנייה ומאפשר להם להכין טיעונים נוספים על גובה הפיצוי, יחד עם כל הוצאות המשפט ושכר הטרחה הנלווים. אם לא יועלו התנגדויות לחוות הדעת המשלימה, יתקיים דיון נוסף ביום 20.2.2018, בו יישמעו טענות הצדדים. פסק הדין יינתן בהעדר שני הצדדים.