ע"א 1533/20

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור בשאלה האם יש לסווג את המערערת כ"עוסקת" במקרקעין לפי חוק מע"מ, דבר המשפיע על חבות המס שלה. תחילה סיווג בית המשפט המחוזי את המערערת כעוסקת, והטיל על עסקאותיה מע"מ. עם זאת, בערעור, רוב השופטים חלקו על סיווג זה. גורמים מרכזיים כללו את אופי ותדירות עסקאותיה של המערערת, היעדר מנגנון עסקי ובקיאותה של המערערת בשוק הנדל"ן. אמנם צוין כי המערערת עסקה בעסקאות נדל"ן רבות, אך קיימת מחלוקת בשאלה האם הן "עסקיות פוריות" או "הון-פרטיות" באופיין. פסק הדין בחן גם את האפשרות לפטור את המערערת ממע"מ לפי סעיף 31(4) לחוק מע"מ, שכן המערערת לא ניכתה מס תשומות על הנכסים שנרכשו. דעת הרוב הגיעה למסקנה כי פעילותו של המערער תואמת יותר את ההשקעה הפרטית ולא את הפעילות העסקית, והדבר מצביע על כך שאין לחייב את עסקאותיו במע"מ. בנוסף, התייחס פסק הדין להשלכות הרחבות יותר של מבחני העזר לעומת "מבחן הגג" בסיווג המס, תוך ציון מורכבותה והשתנותה של הפעילות הכלכלית. לבסוף התקבל הערעור, תוך שהוא הופך את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקובע כי המערערת אינה עוסקת במקרקעין לצורכי מע"מ.