ע"א 482/89

תקציר

השופטת ט' אור נתנה את פסק הדין ודחתה את ערעורם של המערערים שביקשו פיצויים מוגדלים בעקבות תאונה שהובילה למותה של שרה אביר. המשיבים חויבו בפיצוי המערערים, בהיותם עזבונו ותלויים של המנוח, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. בית המשפט פסק בעבר לעיזבון ולשתי בנותיו הבוגרות סכום שאינו שנוי במחלוקת, ואילו לבעל ולשני הילדים הקטינים ניתן פיצוי כתלויים. הערעור ביקש לערער על גובה הפיצוי שנפסק לתלויים, שעמד בעת מתן פסק הדין על 82,000 ₪. בפסק הדין הודגש כי פיצויי התלויים צריכים להתבסס על הנזק הממוני שנגרם עקב מותה של שרה אביר, כמפורט בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בית המשפט הכיר במורכבות חישוב ההפסדים הכספיים של התלויים, במיוחד כאשר המנוח תרם להכנסה המשפחתית לצד בן הזוג שנותר בחיים. שיטת החישוב המועדפת, המכונה שיטת הידיים, לא הייתה ישימה במקרה זה בשל נתונים לא מספיקים. לפיכך, בית המשפט נקט כראוי באומדן הפיצוי, שהביא לסכום האמור. השופטת אור נימקה את פסק הדין בכך שבהתחשב בגילאי המנוחה ובעלה, תוך ציון משך התלות הקצר של הבעל והילדים הקטינים. יתר על כן, תרומתו השולית של המנוח להכנסה המשפחתית היוותה אף היא גורם מקל. לפיכך, הסכום שנפסק לא הצדיק התערבות, והערעור נדחה. עוד קבעה השופטת אור כי על המערערים לשאת בהוצאות המשיבים בערעור, בסך 5,000 ₪. השופט ד' לוין והשופט א' גולדברג הסכימו עם פסק הדין.