ע"מ 1551-08-19

תקציר

בית המשפט נעתר לבקשה בעניין המחלוקת בדבר יכולתו של המנהל להוציא שומות מס על יסוד החלטתו לרשום את המערער כעוסק. על פי החוק, ערעור על החלטת המנהל מעכב אוטומטית את ביצועה, אך לבית המשפט יש סמכות להחליט אחרת. השופט מסכים עם המנהל כי החשש מפני התיישנות מצדיק מתן אפשרות לקבוע קביעות מס בטרם יוסדר נושא הרישום בבית המשפט, וכי סעיף 64(ג) לחוק מס ערך מוסף אינו מגביל את סמכותו של בית המשפט להתערב. פסק דינו של השופט עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות שקבעו את סמכותו של בית המשפט ליתן סעד זמני ולהורות על עיכוב ביצוע בערעור. השופט קובע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המנהל, שכן קיים סיכון שעניינו של המערער יהפוך תיאורטי אם תקופת ההתיישנות תסתיים במהלך הליך הערעור. לפיכך, רשאי המנהל לקבוע קביעות מס על סמך החלטתו לרשום את המערערת כעוסק משנת 2013, ולהמשיך לקבוע קביעות אלה עד להכרעה בערעור. השופט גם מאריך את המועד האחרון להתנגדות, ערעור או דיווח על קביעות אלה ואוסר על הליכי גבייה בתקופה זו. המערערת לא תישא באחריות להוצאות כלשהן הקשורות בבקשה זו.