ת"א 59005-01-12

תקציר

התובע, שסיפק תוכנה לנתבעים, תבע את האחרונים לתשלומים נוספים עבור העבודה שבוצעה. הנתבעים, ששכרו את שירותיה של התובעת לצורך שדרוג מערכת, ביטלו את ההסכם עמה, בטענה שלא עמדה באבני הדרך של הפרויקט. בית המשפט מצא כי התובעת אכן לא עמדה באבני הדרך החוזיות, דבר המצדיק את החלטת הנתבעים לסיים את ההסכם כדין. חוות דעת המומחה, עליה הסתמך בית המשפט רבות, אישרה את טענות הנתבעים כי התובעת לא הגיעה לאבן דרך קריטית בפרויקט. טענות התובעת כי הנתבעים דרשו שינויים ותוספות מעבר להזמנה המקורית נמצאו לא רלוונטיות, שכן שינויים אלה התבקשו לאחר מועד הפירעון של אבן הדרך האמורה. בית המשפט דחה גם את טענות התובעת כנגד מנהלי הנתבעת באופן אישי, ומצא אותן חסרות בסיס וחסרות פרטים. עם זאת, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 38,250 ₪, כולל הוצאות משפט, עבור עבודות נוספות בסכום זה. זאת, למרות שהתובעת לא עמדה בדרישה החוזית לקבלת אישור מראש ובכתב לעבודות נוספות אלה. גם התביעה שכנגד, שדרשה את החזרת התשלומים ששולמו לתובע, נדחתה, שכן ההסכם לא קבע כל התחייבות להשבת תשלומים אם הפרויקט לא הושלם. בסופו של דבר, השופט קיבל חלקית את התביעה והורה לנתבעת לבצע את התשלומים כאמור לעיל. ההחלטה ניתנה שלא בנוכחות שני הצדדים ונחתמה וניתנה במועד הנקוב בפסק הדין.