תפ"ח 1171/07

תקציר

גזר הדין עוסק במקרה שהתרחש בשנת 2002, בו שני רעולי פנים נכנסו למועדון סנוקר בשדרות בכוונה לבצע שוד. הם היו חמושים, אחד בסכין והשני באקדח. במהלך השוד ניסה בעל המועדון לעצור את השודד עם האקדח, אך האחרון ירה בו והרג אותו. שני השודדים נמלטו מהמקום לאחר שגנבו כסף. המשטרה פתחה בחקירה אך לא הצליחה לאתר את התוקפים. שלוש שנים לאחר מכן קיבלה המשטרה מידע מודיעיני המייחס את הפשע לנאשם, אלישע חייבטוב, ולאדם נוסף בשם סורן סורחנוב. נפתחה חקירה סמויה, במהלכה הוכנס מודיע לתא המעצר יחד עם חייבטוב. המודיע הצליח לרכוש את אמונו של חייבטוב והאחרון הודה בפשעים. ההגנה טענה כי ההודאה אינה תקפה בשל הנסיבות בהן נגבתה, לרבות פגיעה בזכויות הנאשם כחשוד וכאדם. הם ביקשו לפסול את ההודאה. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי טענות ההגנה התבססו על עובדות שלא הוכחו. הנאשם סירב להעיד, ובית המשפט הורה על הערכה פסיכיאטרית בשל חשש למצבו הנפשי. למרות ההערכה שהצביעה על יציבותו הנפשית, המשיך הנאשם בסירובו להעיד. ליבת ראיות התביעה הייתה הודאתו של הנאשם בפני המודיע. ההגנה טענה כי יש לפסול את ההודאה שכן היא לא ניתנה באופן חופשי או מרצון. לטענתם, מערכת היחסים בין הנאשם למודיע היא מערכת יחסים של תלות וסמכות, דבר הפוגע ביכולתו של הנאשם לקבל החלטה מושכלת. בית המשפט קבע כי ההודאה קבילה וניתנה מרצון. הם קבעו כי זכויותיו של הנאשם אכן נפגעו במהלך החקירה, אך לא במידה המצדיקה פסילת ההודאה. נסיבות ההודאה, לרבות מודעותו של הנאשם לזכויותיו והעובדה שיזם חלק מהשיחות, הצביעו על כנותה. בית המשפט שקל גם את סימני האמת החיצוניים בהודאה ומצא שהם מאששים את תוכנה. בנוסף, התנהגותו של הנאשם במהלך החקירה, ניסיונותיו לתאם אליבי כוזב ושתיקתו במהלך המשפט שימשו כולם חיזוק. בית המשפט הגיע למסקנה כי ההודאה קבילה ויש בה די סימני אמת. הם המליצו להרשיע את הנאשם ברצח, קשירת קשר לביצוע פשע, שוד, הפרת פקודה חוקית ושיבוש הליכי משפט. השופטים הסכימו עם ההמלצה והרשיעו את הנאשם בכל הסעיפים.