בג"צ 353/66

תקציר

בג"ץ נתן פסק דין בעניין חוקיות החלטת המועצה המקומית באר יעקב לאשר את תקציב המועצה הדתית לשנת 1966/67, שכלל את שכרו של המשיב השני, זאב סירוטה, שכיהן הן כסגן יו"ר המועצה המקומית והן כיו"ר המועצה הדתית. בית המשפט הכריז על החלטת המועצה כחסרת תוקף, בנימוק של השתתפותו של המשיב השני בהצבעה ובדיונים על התקציב שנגעו לשכרו שלו, שהיוו ניגוד עניינים. לטענת בית המשפט, מעשה זה היה בניגוד לסעיפים 101(5) ו-(6) לצו המועצות המקומיות (א), תש"י-1950, הפוסל אנשים המקבלים שכר מהמועצה המקומית או מכל רשות מקומית אחרת מלכהן כחברי מועצה כדי למנוע ניגודי עניינים. בית המשפט הדגיש כי המשיב השני, על אף היותו בעל תפקיד ציבורי במועצה הדתית, נחשב לעובד שכיר של המועצה המקומית בשל העובדה ששכרו מומן ברובו מתקציב המועצה, שהיה ברובו מפוקח ומאושר על ידי המועצה המקומית. הרכב השופטים, בהרכב השופט ברנזון, הרחיב את הרציונל העומד מאחורי החלטה זו, תוך התייחסות לפסקי דין קודמים בישראל ובאנגליה במקרים דומים. פסק הדין אישר כי תפקידו של המשיב השני במועצה הדתית היה מינהלי ולא ייצוגי, מה שתמך אף הוא בסיווגו כ"עובד שכיר" במועצה המקומית. כמו כן, פסק הדין הבהיר את התנאים שבהם אדם יכול להיחשב כעובד המועצה, תוך פירוט הדרישה כי על המועצה להשתתף באופן משמעותי בשכרו. עוד ציין בית הדין כי הוא אינו מכריע בשאלת חוקיות מתן שכר לראש המועצה הדתית, שכן הנושא לא הועלה. בסופו של דבר, הצו המותנה הפך למוחלט, הכריז על החלטת המועצה על התקציב כבטלה ומבוטלת, ופסל את המשיב השני מלכהן כחבר מועצה מקומית. המשיבים חויבו לשלם את הוצאות העותרים, והמשיב הראשון הונחה להרחיק את המשיב השני מישיבות מועצה עתידיות. פסק הדין, שנועד לשמור על טוהר המידות בשלטון המקומי, הדגיש את החשיבות של מניעת ניגודי עניינים בגופי קבלת ההחלטות.