ה"פ 1555/09

תקציר

פרשנותם של שני הסכמי שכירות מראשית שנות השישים עומדת במוקד תיק זה. השאלה היא האם הנתבע יכול לגבות מהתובע תשלומים נוספים (שימוש חורג ודמי שינוי ייעוד) בגין שינוי ייעוד הקרקע. התובעת טוענת כי הסכם החכירה מקנה לה זכויות חכירה ייחודיות הקרובות לבעלות וכי התשלומים הנוספים אינם חוקיים. מנגד, הנתבעת טוענת כי ההסכם מזכה אותה בתשלומים נוספים בגין שינויים בייעוד הקרקע וייעודה, שכן הם אינם תואמים את ייעודו המקורי של החכירה. בית המשפט מסכים עם פרשנותה של הנתבעת להסכמי החכירה. היא קובעת כי ההסכמים אינם כוללים הסדר שלילי בדבר תשלומים נוספים בגין שינוי ייעוד ושינוי השימוש בקרקע. נסיבות כריתת ההסכמים, כמו גם התנהלות הצדדים, מצביעות על כך ששני הצדדים הבינו כי שינויים מהותיים במושכר יחייבו תשלומים נוספים. אשר על כן, דין תביעת התובע להידחות. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין.