ת"א 8237-11-13

תקציר

התובעים, מר דניאל אלמוג וארבע חברות הקשורות אליו, תבעו להשבת מניות נורדן טכנולוגיות בע"מ ונורדן אנרגיה (1993) בע"מ. המניות נמכרו לחברת IST Corporation Energy Holdings (2003) Ltd. (East) אך איסט לא עמדה בתשלומים כפי שסוכם. התובעים הסכימו למספר דחיות, אך בסופו של דבר ביקשו לקבל בחזרה את המניות. איסט טענה כי שילמה את מלוא התמורה וכי התובעים הציגו מצגי שווא לגבי מצבן הכספי של החברות בעת חתימת ההסכם. איסט הגישה גם תביעה נגדית, וביקשה מבית המשפט לקבוע כי שילמה את מלוא התמורה וכי היא זכאית למניות. בית המשפט מצא כי איסט לא שילמה את מלוא התמורה וכי היא לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכמים, בעוד התובעים עמדו בהתחייבויותיהם. טענתה של איסט כי שילמה באמצעות הלוואת גישור לא נתמכה בראיות כלשהן לקיומה של הלוואה כזו ונדחתה. בית המשפט דחה גם את טענותיה של איסט כי היא זכאית למניות על בסיס מצגי שווא של התובעים, וקבע כי התובעים לא הציגו כל מצג כזה וכי בכל מקרה איסט לא הגישה תביעת שיפוי בתוך פרק הזמן שנקבע בהסכם. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענותיה של איסט בדבר אי פיטורי הדירקטורים של נורדן והשפעת התובעים על הדירקטוריון אינן תקפות. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעים, והורה על החזרת המניות והזכויות האחרות המפורטות בכתב התביעה. התביעה שכנגד נדחתה, ואיסט חויב בהוצאות התובעים והנתבעים שכנגד ובשכר טרחת עורכי הדין בסך 50,000 ₪.