רע"א 8473/99

תקציר

במקרה דנן, דחה בית המשפט את הבקשה והדגיש כי כאשר נעדרות סתירות עובדתיות, החקירה הנגדית עשויה להיות מיותרת, המתיישבת עם החלטות העבר (למשל, ע"א 3753/99). כאן, העובדות המהותיות לא היו שנויות במחלוקת, ואפשרו לבית המשפט להכריע ללא חקירה נגדית. המקרה עסק במחלוקת על זכויות עיון במסמכים, כאשר למשיבים, המכהנים כדירקטורים, ניתנה זכות עיון במסמכים לפי פקודת החברות. זכות זו מעוגנת בחובת הזהירות של הדירקטורים ובעיקרון השיפוטי של גישה הוגנת למסמכים רלוונטיים במהלך הליכים משפטיים. אין די בטענת המבקש כי הדירקטורים עלולים לפעול בחוסר תום לב או לפגוע באינטרסים של החברה כדי לשלול את זכויות הפיקוח שלהם. בית המשפט ציין כי יש לסייג במפורש חריגים לזכויות אלה כבר בשלב מוקדם, דבר שהמבקש לא עשה. בנוסף, חששותיה של המבקשת מפני ניגודי עניינים פוטנציאליים הטבועים במבנה הבעלות שלה לא גברו על זכות העיון של הדירקטורים. בית המשפט גם דחה את הטענה כי הסעד הזמני שניתן לדירקטורים שווה לסעד העיקרי המבוקש והדגיש כי טעויות פרוצדורליות מהותיות יכולות להצדיק שלילת סעד. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, בטענה לקדימות בחוסר הרצון של הערעור לבטל החלטות של ערכאה ראשונה. משכך, היו המשיבים 4-1 זכאים להוצאות משפט בסך 50,000 ₪ מהמבקש, דבר המדגיש את הצורך בצלילות הפנימית של החברה ללא קשר לאי הנוחות הפוטנציאלית למבקש.