ת"א 6153-12-19

תקציר

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דן בבקשה לביטול צווי עיקול שהוטלו על יחיד, שנחשד בהכנסות לא מדווחות ובהתחמקות מתשלום מס. בית המשפט נדרש לקבוע האם היה לרשות המסים יסוד להאמין שהמבקש לא ישלם את מסיו, ואם חומרת הצווים מוצדקת. אצל המבקש, סגן מנהל בית ספר, נמצא סכום כסף גדול בביתו ובחשבון הבנק שלו, וכן רכבי יוקרה, דבר המעיד על הכנסות אפשריות שאינן מדווחות. רשות המסים העריכה את הכנסותיו של המבקש על סמך נתונים זמינים, לרבות רישומים שנמצאו בביתו, שהובילו לחוב מס של למעלה מ-4 מיליון ₪. משחוב המס של המבקש נותר ללא תשלום ולא הוצעה ערבות להבטחת התשלום, השיגה רשות המסים צווים במעמד צד אחד לעיקול ועיקול נכסי המבקש. בבואו לדון בבקשה לביטול צווים אלה, מצא בית המשפט כי שומת המס נראית סבירה לכאורה, ואינה שרירותית. עוד נחה דעתה, כי לרשות המסים היה חשש ממשי בנוגע לגביית המסים, נוכח הסכומים הניכרים שנמצאו ברשותו של המבקש וחוסר אמינותו בשל הצהרות לא עקביות. לפיכך, אישר בית המשפט את צווי העיקול. עם זאת, בית המשפט נקט משנה זהירות כאשר הורה על תפיסת רכביו של המבקש וכסף מזומן שברשות המשטרה, בהתחשב באופיים הדרסטי של אמצעים אלה. היא הורתה על תפיסת כלי הרכב, אך נתנה למבקש אפשרות לשחררם באמצעות תשלום פיקדון בסך 80,000 ₪ עבור כל רכב והטלת עיקול על הביטוח שלהם, תוך הבטחה שלא יושלכו במהלך תהליך השומה. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי הצווים שהוטלו לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה היו מוצדקים, ודחה את הבקשה לביטולם, תוך התחשבות בזכויות המבקש והצעת חלופות לתפיסת רכושו. המבקש חויב לשאת בהוצאות רשות המסים בסך של 15,000 ₪.