ת"א 23891-04-21

תקציר

במקרה של תביעתו של אבני נגד נסיס בגין שימוש לרעה לכאורה בהליך משפטי ולשון הרע, דחה בית המשפט את מרבית טענותיו של אבני. הטענות נסובו סביב סכסוכים משפטיים רבים בין הצדדים, כאשר אבני טען כי נסיס פעלה בניגוד לחוק במידה שהיא מצדיקה פיצוי. למרות תקדימים ודוקטרינות משפטיות כמו זו שהותוותה בפרשת אלכסנדר נ' כהן, בית המשפט מצא כי מעשיו של נסיס לא עמדו ברף של שימוש לרעה מכוון בהליכים משפטיים, במיוחד בהתחשב בהקשרים העסקיים והפיננסיים של הסכסוכים ביניהם. גם טענותיו של אבני בגין פרסומים מכפישים נדחו ברובן בשל היעדר הוכחות לכך שנסיס אחראית או שהפרסומים היו לשון הרע שלא בצדק. עם זאת, בית המשפט מצא מקרה אחד של לשון הרע במייל ששלח נסיס, שנועד להכפיש את אבני. מנגד, בבחינת תביעתה שכנגד של נסיס, מצא בית המשפט כי אבני הפר את חיסיון עורך דין-לקוח, ובכך הפר את דיני הפרטיות כאשר השתמש במידע מייצוגו בעבר את נסיס באופן שנועד לפגוע בו. שני הצדדים היו זכאים טכנית לפיצוי בגין ממצאים ספציפיים אלה, אך הפיצויים נקבעו כך שיקוזזו זה את זה, וכתוצאה מכך נדחו שתי התביעות ללא הוצאות שנפסקו לאף אחד מהצדדים.