ת"מ 105/02

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מכרז למתן מגורים לחיילים המשרתים בבסיסים ללא אפשרויות לינה. התובעת, המפעילה מתקני הלנה לחיילים בתל אביב ובירושלים, השתתפה במכרז אך הוכרזה כזוכה השנייה בשני אזורים. מחוסר שביעות רצון מהתוצאה, הגיש התובע עתירה נגד ניצחון איגוד אכסניות הנוער (ANA) וביקש להיות מוכרז כזוכה היחיד. בית המשפט פסק לטובת התובעת, מצא אי סדרים בהליך המכרזי וביטל את זכייתה של ANA. עם זאת, התובעת בחרה שלא לאכוף את זכייתה ובחרה במקום זאת בפיצוי כספי. פסק הדין לא התייחס לתקופה שבין מסירתו לבין תחילתו של הליך מכרזי חדש. כתוצאה מכך, נאלצה הנתבעת לקבוע הסדרים חלופיים למגורי חיילים, לרבות התקשרות עם אנ"א ללא מכרז והתקשרות עם עמותת אל"ח להפניית חיילים למתקנים חיצוניים, לרבות אלה של התובעת. התובע, לעומת זאת, סירב לקבל חיילים שהופנו ישירות על ידי משרד הביטחון ועמד על פיצוי בגין אובדן רווחים. בית המשפט קבע, כי מאחר שהתובעת ויתרה על זכותה לאכוף את זכייתה במכרז, היא אינה זכאית לפיצויי קיום ממועד פסק הדין ואילך. תחת זאת, נפסק לתובעת פיצוי בגין התקופה שסביר להניח שהייתה פועלת על פי תנאי המכרז, קרי מספטמבר 2004 ועד אמצע מרץ 2005. בית המשפט חישב את הפיצוי על פי מספר הלילות שהתובע היה מארח כזוכה היחיד ועל שולי הרווח ללילה, והעריך אותו ב-25.5 ₪ לחייל, ובסך הכל 82,875 ₪. התובעת גם תבעה פיצוי עבור חיילים ששיכנה באמצעות אל"ח בשיעור נמוך מזה שהוצע במכרז, אך בית המשפט קבע כי מוטלת עליה החובה להקטין את נזקיה והיה עליה לקבל את המקום השני. בנוסף, פסק הדין השיב לטענות הנתבעת כנגד פסק הדין בעתירה, ואישר כי הליך המכרז אכן נפל פגם והתובע היה יוצא כזוכה החוקי אלמלא אי סדרים אלה. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 82,875 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. סכום זה הוצמד לריבית מיום 1.1.2005 ועד למועד התשלום בפועל.