ע"א 324/77
פסק-דין עליון
תקציר
המקרה סובב סביב תלמיד כיתה א' שנדקר בעינו בעיפרון על ידי תלמיד אחר במהלך השיעור והתביעה שהגיש בעקבות כך נגד מורתו, המועצה המקומית והמדינה. בית המשפט העליון, בפסק דינו, אישר את דחיית התביעה על ידי בית משפט קמא. בית המשפט קבע כי חובת הזהירות שחב המורה כלפי תלמידיו שקולה לחובת הורה לילדו, התלויה בנסיבותיו של כל מקרה. מספר התלמידים בכיתה לא חרג מהמגבלה החוקית, והמערערת לא הצליחה להוכיח כי גודל כיתה קטן יותר היה מונע את התאונה. בית המשפט דחה גם את הטענה כי היה על המורה להישאר יושב ליד שולחנו, וכי חובת הזהירות בתוך הכיתה שונה מזו שבחצר בית הספר. השופט לוין, בחוות דעת מקיפה, הציע כי יש להטיל אחריות מוחלטת על רשויות החינוך לאירועים המתרחשים בתחומי בית הספר, אולם המצב המשפטי הנוכחי מחייב הוכחת רשלנות. בשל מחדלה של המערערת לבסס את חבות המשיבים, נדחה הערעור, ונפסק למשיבים שכר טרחת עורך דין. השופטים י' כהן ואלון הצטרפו לפסק דינו של השופט לוין, הכירו בחסרונותיו של ההסדר המשפטי הקיים אך הדגישו את תפקידו של המחוקק בקביעת הדרך הרצויה קדימה.
חקיקה מקושרת
ע"א 324/77 עבדל חכים מחמד רבי נ' חסין סמרה, עליון (23.5.1978)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.