ע"ע 300146/98

תקציר

הערעור מתייחס להחלטת המועצה האזורית גליל תחתון שלא להחזיר את המערער לתפקידו כסדרן הסעות, לאחר פיטורים קודמים שנמצאו בלתי מוצדקים על ידי בית הדין האזורי לעבודה בנצרת. המערער טען, כי הליך השימוע היה פורמלי גרידא, וההחלטה שלא להחזירו אינה אמיתית. עם זאת, בית המשפט המחוזי לא מצא פגמים בהליך השימוע וראה בהחלטת הוועדה שלא להחזיר את המערער כסבירה, נוכח היחסים המתוחים בין המערער לממונים עליו. עם זאת, בית המשפט הביע את דעתו כי הצדק ייעשה אם יחזיר את המערער לתפקידו. ערכאת הערעור הסכימה עם המערער כי החלטת הוועדה נפלה פגם, שכן היא התבססה על שיקול אחד בלבד - הפגיעה ביחסי האמון - תוך התעלמות מגורמים רלוונטיים אחרים כגון פעולותיו החוקיות של המערער בחשיפת שחיתות, יכולותיו המקצועיות והפגיעה הכלכלית בו. בית הדין לערעורים הדגיש כי לבתי הדין לעבודה סמכות וחובה לבקר ולהתערב בהחלטות מעסיקים בנסיבות מסוימות. במקרה זה, היה על בית הדין האזורי לספק הצדקה ברורה להתערבותו ולא להביע את דעתו הסובייקטיבית. בסופו של דבר, הערעור התקבל עקרונית, אך בקשת ההשבה של המערער התיישנה עקב התפטרותו מהתפקיד לפני שמיעת הערעור. ערכאת הערעור קבעה כי החלטת המשיב אכן נפלה פגומה והיה עליה לשקול את כל הגורמים הרלוונטיים. מאחר שהמערער לא חיפש עוד עבודה אצל המשיב, לא יכול היה בית הדין להורות על השבתו. המשיב חויב לשאת בהוצאות המערערת בסך של 5,000 ₪.