ת"פ 34610-05-12

תקציר

הנאשם הואשם בניסיון חבלה בכוונה מחמירה ובמהומה והעלבה במקום ציבורי לאחר תקרית בבריכה במלון בים המלח. בכתב האישום צוין כי הנאשם, ששתה אלכוהול עם חברתו וחבריו, הרים את חברתו וניסה לזרוק אותה לבריכה. המתלונן, מאבטח, ביקש ממנו להפסיק והנאשם בתגובה העליב אותו. לאחר מכן נטל בקבוק בירה מזכוכית, שבר אותו וניסה לדקור את המתלונן. המתלונן השתלט על הנאשם והחזיק בו עד להגעת המשטרה. במשפט טען הנאשם כי לא שבר את הבקבוק ולא נופף בו לעבר המתלוננת. עוד טען כי הודאותיו אינן נכונות וניתנו כתוצאה מלחץ שהפעיל הקצין החוקר. התביעה טענה כי הודאותיו של הנאשם קבילות ותומכות בעדויות המתלונן ועדים נוספים. בית המשפט מצא כי בעוד שהודאותיו של הנאשם לא ניתנו מרצונו החופשי ולכן אינן קבילות, אמירותיו האחרות, לרבות הודאתו הספונטנית בזירת הפשע, היו קבילות. עוד קבע בית המשפט כי די בראיות התביעה, לרבות עדותם של המתלונן ועדי ראייה נוספים, כדי להרשיע את הנאשם מעבר לספק סביר בניסיון לחבלה חמורה ובהתפרעות והעלבה במקום ציבורי. עם זאת, בית המשפט זיכה את הנאשם מחבלה בכוונה מחוסר ראיות לכוונה. השופט הרשיע את הנאשם בניסיון לחבלה חמורה לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) יחד עם 25 לחוק העונשין, ובהתפרעות והעלבה במקום ציבורי לפי סעיפים 144(ב) ו-144ו(א). פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ביום 18.12.2013.