רע"א 2129/10

תקציר

פסק הדין מפרט את סעיפי הבוררות בשתי טיוטות החוזה, וקובע כי אין צורך לקבוע איזו גרסה מחייבת, שכן ניתן להסיק מאותה מסקנה. בית המשפט מכיר בקיומה של תניית בוררות וקובע כי סירוב המבקשים לקיים את הסעיף מהווה הפרת חוזה. היא דוחה את טענות המבקשים בנוגע לפרשנות המונח "מורשה" ולנאותות הפורום הישראלי, וטוענת כי המבקשים לא הצליחו להוכיח כי לפורום הזר יתרון משמעותי. עוד קובע השופט כי המבקש מס' 2 אינו יכול להימלט מתניית הבוררות, שכן הוא מבטיח אישומים ספציפיים הקשורים להפרה הנדונה. כמו כן, בית המשפט תומך במינוי בורר על ידי בית המשפט המחוזי ומציין את טקטיקות השיהוי של המבקשים לאורך כל ההליך. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית, נפסק שכר טרחת עורך דין למשיבים, וההחלטה שלא לעכב את ההוצאה לפועל מתקבלת.