בש"א 175356/07

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת להתנגדות לביצוע שטר על סך 46,000 ₪ ולשלוש בקשות פרוצדורליות לגביו: בקשה להארכת המועד האחרון להגשת ההתנגדות, שנמסרה תחילה לאשת המבקש; בקשה לתיקון ההתנגדות והתצהיר התומך, שהוגשו במקור ללא ייצוג משפטי; וההתנגדות עצמה לגופה, הטוענת לאי תמורה מלאה או חלקית לעסקה בסיסית של הקמת רפתות. המבקש, המיוצג על ידי עורך דין, מבקש להגן על התביעה נגדו. השופט מתייחס תחילה לבקשה להארכת המועד. ההתנגדות המקורית הוגשה ביום 23.09.07, אך הוגשה רק ביום 09.10.07. הסיבה לעיכוב של המבקש הייתה שהוא נגרם על ידי עורך הדין שטיפל בעניינו באותה עת, אשר לכאורה "משכ" את התיק. השופטת מציינת כי המבקש לא היה מיוצג על ידי אחד אלא על ידי שני עורכי דין בתקופה זו, וכי הם ניהלו משא ומתן לפשרה עם בא כוח המשיב, אך לא ביקשו הארכת מועד להתנגדות. השופט מפנה להוראות החוק המסדירות הארכות זמן ולפסיקה, הדורשת "טעם מיוחד" להארכת מועדים. השופט מוצא כי אי ידיעתו של המבקש את החוק, ואת באי כוחו השונים, אינה מהווה סיבה מיוחדת כזו. עם זאת, לאחרונה קיימת נטייה בפסיקה להקל בדרישה זו, ולראות בטעותו של עורך דין סיבה מיוחדת, ובלבד שאין בה כדי לפגוע באופן משמעותי בציפיות הצד שכנגד. במקרה זה, מאחר שזו ההזדמנות הראשונה של המבקש להשמיע את טענותיו לגופה, ובהתחשב בסכום הניכר הכרוך בכך, פוסק השופט לטובת המבקש, בכפוף לתשלום בפועל של הוצאות בסך 5,000 ₪ למשיב. הבקשה לתיקון ההתנגדות נתקלת בשיקולים דומים. השופט נעתר לבקשה, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 1,000 ₪, מתוך אמונה כי הצדק הוא להכריע בטענות שני הצדדים כאשר הן מוצגות באור הטוב ביותר, במיוחד נוכח המשוכה המשמעותית הניצבת בפני מתנגד לביצוע שטר. בהתייחס להתנגדות לגופה, קובע השופט כי המבקש רשאי להתגונן מפני התביעה, בכפוף להפקדה של 30,000 ₪, בטענה בדבר אי תמורה מלאה/חלקית. הדבר מוצדק, שכן אם יוכחו הטענות נגד הצד הקרוב, יהיה על המשיב, כצד רחוק, להוכיח העדפה לשטר, עליה ניתן לערער. באשר לטענתו החלופית של המבקש, לפיה השטר אינו סחיר או טהור בשל צורתו, פוסק השופט לטובת המבקש ללא כל הפקדה מותנית, וקובע כי מדובר בטענת הגנה אפשרית, שכן בשטר המדובר לא מופיעה המילה "לתשלום". לבסוף, השופטת קובעת את ההשלכות של אי עמידה בדרישות התשלום/פיקדון וקובעת כי הוצאות הבקשות, בסך כולל של 2,500 ₪, יוטלו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי. ההחלטה מועתקת לבאי כוח הצדדים, והתיק נקבע לתזכורת פנימית ביום 25.01.08.