בג"צ 8630/04

תקציר

מרדכי ואנונו, טכנאי לשעבר בקריה למחקר גרעיני (קמ"ג), הורשע בשנת 1986 בעבירות ביטחון חמורות, בהן סיוע לאויב במלחמה ומסירת מידע סודי שפגע בביטחון המדינה. הוא נידון ל-18 שנות מאסר ושוחרר בשנת 2004 עם הגבלות על תנועותיו וגישה למידע סודי. במהלך חיפוש בתאו לפני שחרורו החרים הכלא שלושה סוגי מסמכים: העתקי מכתבים שכתב, מסמכים משפטיים מסווגים מהתיק ומחברות שהכילו מידע סודי. ואנונו עתר להחזרת מסמכים אלה, ובמיוחד העתקי מכתביו, שהיו משמעותיים עבורו מבחינה רגשית. בית המשפט דחה את עתירתו, והסכים עם טענת הכלא כי המכתבים מכילים מידע חסוי ומהווים סיכון לביטחון המדינה. גם טענותיו של ואנונו כי ההחרמה הייתה בלתי חוקית, משיקולים ביטחוניים זרים לסמכות הכלא ופגעה בזכויותיו לקניין ולחופש הביטוי, נדחו. בית המשפט קיבל את עמדת בית הסוהר כי המכתבים הוחרמו כדין כ"חפצים אסורים" לפי פקודת בתי הסוהר, כי השמירה על ביטחון המדינה טבועה בתכלית הפקודה וכי החרמה היא אמצעי מידתי. המשנה לנשיא חשין, הנשיא ברק והשופטת ביניש פסקו בהסכמה.