עת"מ 51583-01-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לעתירות רבות שהגישו אזרחים זרים המבקשים מקלט בישראל, בטענה כי נשקפת סכנה לחייהם במדינות מוצאם. השאלה המשפטית המרכזית היא האם נוהל המקלט החדש, שהוא לכאורה מחמיר יותר, צריך לחול על בקשות שהוגשו לפני יישומו, וכן האם הוא סביר ומידתי. מאות בקשות דומות הוגשו, ובית המשפט מפרסם החלטה כללית להתייחס לשאלות המשפטיות שהועלו, תוך בחינת ראיות ועובדות ספציפיות לכל מקרה ומקרה. בעתירות שלכאורה משוללות כל יסוד, בית המשפט מוצא כי יש לדחות אותן ללא התערבות, שכן הן בסך הכל ניסיונות להרוויח זמן נוסף במדינה מסיבות כלכליות או על ידי מסתננים/שוהים עודפים. עתירות אלה נעדרות ראיות לסכנת חיים עם החזרה לארץ המוצא והיו נדחות הן בנוהל הישן והן בנוהל החדש. בית המשפט לא ייתן צווי ביניים במקרים אלה, והם יידחו על הסף. בעתירות המציגות ראיות לכאורה לסכנה לחיי העותר, ייתן בית המשפט צווי ביניים ויקבע מועדי דיון. במקרים אחרים, בית המשפט ישקול בכובד ראש אם ליתן צווי ביניים, תוך נטייה לכך, כדי להבטיח שאנשים שחייהם עלולים להיות בסכנה לא יגורשו לפני ההכרעה בעתירותיהם. בית המשפט מדגיש כי טענות כלליות ומעורפלות בדבר מסוכנות אינן מספיקות ויש לבחון אותן לאור ראיות מנהליות, לרבות עיתוי הבקשה, התנהגות העותר וראיות חיצוניות קיימות. השופט מתווה תוכנית בת ארבע נקודות לטיפול בבקשות לצווי ביניים: (א) דחיית עתירות חסרות שחר לכאורה; (ב) מתן צווי ביניים במקרים של סכנת חיים נראית לעין; (ג) לשקול אם לתת צווי ביניים במקרים אחרים; (ד) קבלת החלטות ספציפיות בבקשות חלופיות. המקרה הפרטני שנבחן נוגע לאזרח פיליפיני שנכנס לישראל באשרת עבודה ולאחר מכן הגיש בקשת מקלט. בית המשפט מוצא כי עתירתה נעדרת שחר בשל חוסר עקביות, היעדר ראיות לסכנה ודמיון בינה לבין עתירות אחרות של אותו עורך דין. היא תימחק על הסף, מבלי להעניק את סעד הביניים המבוקש.