רע"א 7773/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשתי עתירות. העתירה הראשונה, שהוגשה על ידי גולדסיל, ביקשה לבטל פסק בוררות שהורה על מכירת שתי חלקות קרקע בבעלות משותפת של גולדסיל ואליר לפירוק השותפות. גולדסיל טען כי החלטת הבורר חורגת מהחוק ותגרור מסים והפסדים גבוהים. העתירה השנייה, שהוגשה על ידי אליר, ביקשה לאשר את פסק הבורר. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו של גולדסיל וקיבל את בקשתו של אליר, מה שהוביל את גולדסיל להגיש בקשה לחופשה כדי לערער לערכאה גבוהה יותר. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה, בנימוק של היקף מצומצם של ביקורת ערעורים בענייני בוררות והיעדר נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. הבורר לא היה כבול לדין המהותי ופעל במסגרת הסמכויות שהוענקו לו בהסכם הבוררות. החלטתו להורות על מכירת המגרשים התבססה על שיקול דעתו ושיקוליו הכלכליים, שלא היוו עילה לביטול הפרס. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענותיו של גולדסיל בדבר הפרות של תקנת הציבור, עניינים החורגים מסמכותו של הבורר או חוסר כדאיותו. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, וגולדסיל חויב לשלם את שכר טרחתו של אליר. פסק דין זה מחזק את עקרון הריסון השיפוטי בענייני בוררות ומדגיש את סופיותם של פסקי בוררות.